שנת 2014 החלה בתקיפה אכזרית של אישה טרנסג’נדרית, אולם לצד זאת נרשמו בה הישגים משמעותיים במאבק הציבורי והמשפטי המתמשך על זכויות. קטע מתוך דו”ח מצב זכויות האדם של האגודה לזכויות האזרח
“אם אתה הומוסקסואל שמכיר מישהו שמכיר מבוקש – ישראל תהפוך את החיים שלך לאומללים” – נראה שהמלים הללו של סרבני 8200 לא ממש הטרידו את ארגוני הקהילה הגאה, ששוב הוכיחו בשתיקתם כי עניינם אינו באמת הגנה על זכויות להט”ב, אלא בעיקר שימור כוחם וקשריהם עם הממסד
הקו המפריד בין טרנסיות בזנות לבין הקהילה הלהט”בית הוא לא רק דמיוני – במקרה הרע יש מי שבעיניו זה לגיטימי שזה קורה ובמקרה הפחות רע יש מי שלא יודע שזה קורה, והדיבור על זה בקול רם חשוב בשביל שניהם. טקסט שהוקרא ביום הזיכרון הטרנסג’נדרי האחרון
המשטרה לא לקחה יותר מדי ברצינות את תקיפתה האלימה של אשה טרנסית, ועבור העיתונות הכותרת “זה לא גברת, זה אדון” משעשעת יותר מ”אשה עברה תקיפה אלימה”. לכן נצא לדרוש את הביטחון והכבוד המגיעים לנו
כל פעילה להט”בית מנוסה יודעת: יש תקרת זכוכית משוריינת מעל ראשן של נשים בקהילה. האירוע האחרון של מאקו גאווה, על טהרת גברים הומואים בלבד, חשף זאת שוב. בפאנל אלטרנטיבי ניסינו לחפש את המכנה המשותף הרחב ביותר בלי לוותר על שיח מורכב