טרנסג'נדרים
-
עוד צעד קטן לחופש מגדרי
לאחר יותר משש שנות מאבק וכמעט 30 שנה מפרסום הנוהל הקודם – נקבע נוהל חדש לשינוי מין בישראל. יש לנו עוד דרך ארוכה לשינוי התפיסה שרואה בטרנסג’נדרים אנשים חולים, אך זוהי בהחלט התחלה -
המתח בין הטיפולי לפוליטי: סיפורה של מעיין
הקו המפריד בין טרנסיות בזנות לבין הקהילה הלהט”בית הוא לא רק דמיוני – במקרה הרע יש מי שבעיניו זה לגיטימי שזה קורה ובמקרה הפחות רע יש מי שלא יודע שזה קורה, והדיבור על זה בקול רם חשוב בשביל שניהם. טקסט שהוקרא ביום הזיכרון הטרנסג’נדרי האחרון -
לא מצחיק אותנו: הבדיחות שהופכות חיים של טרנסג'נדרים/ות לסיוט
המשטרה לא לקחה יותר מדי ברצינות את תקיפתה האלימה של אשה טרנסית, ועבור העיתונות הכותרת “זה לא גברת, זה אדון” משעשעת יותר מ”אשה עברה תקיפה אלימה”. לכן נצא לדרוש את הביטחון והכבוד המגיעים לנו -
בית המשפט כסוכן כפול: בין זהות מזרחית לזהות טרנסית
בהמשך לניתוח של ד”ר יפעת ביטון את מצבם של המזרחים במערכת המשפט הישראלית, עידו קטרי יוצר חיבור בין אפליה על בסיס אתני לאפליה על בסיס מגדרי ושקיפותן בפני החוק -
למרות נטייתם של חוקרים לתפוס את העולם באופן דיכוטומי
יש להימנע מניתוחים שאינם מצילי חיים בתינוקות ובילדים אינטרסקס ולאפשר להם להחליט על צורת גופם בבגרותם. על הקשר מין-מוח-מגדר -
על רקע "חוסר התאמה"
כיצד יכול החוק להגן על טרנסג’נדרים מפני אפליה בתעסוקה? רק אם מערכת המשפט תפסיק להגביל את החופש המגדרי שלנו. בינתיים, על המעסיקים לקחת בחשבון כי העידן בו א/נשים טרנסג’נדרים שיתפו פעולה עם השתקתם, מתקרב לסופו -
זאת לא המסיבה שלי
מצעד הגאווה שייערך ביום שישי הוא מסיבה ענקית שלכאורה מזמינה את “כולם” (לרבות תיירים הומואים עשירים מחו”ל), אך למעשה מדירה רבות ורבים אחרים/ות. המצעד הרדיקלי מציע אלטרנטיבה


