האנטישמי הממוצע חרד לגורלו האישי והקולקטיבי למראה יהודי, ממש כפי ששביט-ציפר-מרגלית-ימיני מאוים למראה מוסלמי. שניהם ממסגרים עובדות “נכונות” בתפישה גזענית, שנאת אחר ודימוי עצמי אירופי
הסברות מרובות וקלושות. כל שנותר הוא אבק של אלוהים יודע מה, חלקיקים של מה, הנודד אלינו עתה כשוועה. חלקיקי ידיים מנסים לעבור גבול. חלקיקי בובות שנותרו. חלקיקי שמן-רובים
-למה החלטת לכתוב על השיבה? -בכלל לא התכוונתי לכתוב על השיבה. כתבתי על תכשיטים, יהלומים, תל אביב, יפו. כל מיני דברים. שיחה בין חוקר שב”כ לבין תום, סופר העובד כשוליית צורפים, מתוך הרומן “הצורף” מאת משה סקאל
לרגל 99 שנה לשואת הארמנים שמצוינת מדי שנה ב-24 באפריל, תום יפרח חוזר לרומן המפעים של פרנץ ורפל שנכתב בשנים בהן לא היה ספק לאיש שהרצח ההמוני התרחש, ומשם לזכרון שואת הארמנים באזורנו
בתוך כל האלימות במדינה, קל להחמיץ את האסון הרפואי שפקד את הילדים הסורים. בעוד האו”ם וארגון הבריאות העולמי מאמצים את עמדת משטר אסד כי מגיפת הפוליו נבלמה ואינם מטפלים כיאות בילדים בסיכון, ממצאי האופוזיציה בסוריה מעידים אחרת. כתב אישום חריף. תרגום מ-The New York Review of Books
כמו בשידור חוזר, אנו למדים על בשרו של העם הסורי מהן תוצאותיה של השתיקה של העולם, של ישראל הרשמית, ובולטת ביותר – של ההנהגה הפלסטינית. אף מלה של ביקורת עצמית, של ביקורת ערבית, של יושר ותעוזה להביט לאל המלחמה מדמשק בעיניים ולצרוח
הלקח המרכזי שניתן להפיק מסוריה, המוציאה סכומי עתק על פיתוח צבאה ומזניחה את רוב אוכלוסייתה, הוא שהשקעה בלתי-מידתית בעוצמה צבאית היא הגורם להתקוממות. חבל שנתניהו הסיק את ההפך ביחס לישראל
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
