פרויקט ״בתים מבפנים״ בירושלים הפך לעלה תאנה, המאפשר למבקרים להרגיש קוסמופוליטיות ומוחק את המורשת האדריכלית של המזרח התיכון. וזה עוד לפני שאלקין ביטל את הסיורים לבית הקברות המוסלמי ממילא והכפר ליפתא
ח״כ מוחמד ברכה הולך להלוויית החיילים הדרוזים, אבו מאזן רוצה לחזור להשיב על כנו את התיאום הביטחוני של לפני שבוע – אבל הסטטוס-קוו הוא בדיוק המצב שאותו יש להוקיע, לשנות ולא לפנטז על החזרה אליו
אז אמנם דונלד טראמפ פה בביקור, וקולו של השר לבטחון פנים גלעד ארדן – שעסוק בדמוניזציה והסתה חסרת רסן נגד מי שנאבקים עבור זכויותיהם הבסיסיות – נשמע רם יותר, אבל האחריות שלנו היא להיות ערות לאנשים המסתתרים מאחורי המילים "צווים מנהליים" ו"אבטחה", ולומר את שלנו
בחאן העות'מני בבאב אל-וואד ניתן היה למשל לשחזר את מתחם האירוח, למכור קפה הפוך במחיר מופקע ולעשן נרגילות, כמו שעשו בסוף המאה ה-19 כשירושלים נפתחה לעולם, אבל במקום זאת ניטשים קרבות ההנצחה בין רחבעם זאבי ללוחמי הפלמ"ח
״ההר״, סרט הבכורה של יעל קיים, מזמין את הצופים למסע אל ההר המקודש בעולם, מרחב שמפגיש בין ניגודים וגוונים כמו קדושה וטומאה, מוות וגאולה, יופי וכיעור. אך הוא תובע מהם לא להסתחרר מאוויר-הפסגות המשכר ומהילת הקדושה המיסטית, אלא להביט עמוק אל תהום הבדידות והעליבות האנושית
סקר חדש מעלה שהתושבים היהודים והפלסטינים של ירושלים רואים את הפעולות הארכיאולוגיות בעיר באופן שונה לחלוטין, ושבעיני תושבי מזרח העיר סוגיות של זהות, דת והכרה בוערות הרבה יותר ממה שהימין והמרכז בישראל טוענים
בסרטה של יעל קיים ״ההר״ מתבקשת אישה דתייה החיה למרגלות הר הזיתים לבחור בין תשוקה ואמהות – שני דברים אותם התרבות שלנו שבה ומציבה כשני קטבים שלא ניתן ליישב ביניהם
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
