חוק ההסדרים מעקר חוקים, מנטרל חוקים, מקפיא חוקים… חוק החוקים במדינת החוק. והפעם חוק נפגעי הגזזת על הכוונת. אין על משרד האוצר והפרלמנט הישראלי. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
עיון בתוכניתה של העבודה “לכלכלה הוגנת” מגלה עד כמה צדקה יחימוביץ’ כשטענה שמפלגתה אינה מפלגת שמאל. אולם בשונה מכוונת המשוררת, עובדה זו ניכרת קודם כל בהתנכרות למחצית הענייה של אזרחי ישראל
במראית עין של משבר חזרנו לנקודת האפס של הדיון: שוב מדברים על קיצוצים מאסיביים בתקציב הרווחה ועלייה משמעותית בתקציב הביטחון. זה הרגע להבהיר לממשלת נתניהו שהמאבק של הקיץ שעבר היה רק קדימון למאבק על תקציב המדינה 2013
ישראל רואה עצמה כחלוצה בחקיקת חוקים בנושאי פריון. כך מתקבלת מראית עין של פתיחות, כשבעצם היא זו שמחליטה למי יש זכות להביא ילדות/ים, להיות הורה ולאלו סוגי משפחות תהיה הזכות ללדת ילדים. חדוה איל עם שני מקרים לדוגמה
התעלמותה של המחאה החברתית מהאלמנטים הטוטליטריים במשטר כגורם הראשי של אי-הצדק בישראל, הפכה אותה לפסטיבל לאומי, בעל מאפיינים של קרנבל. יהודה שנהב מסביר מדוע יש לחשוד בקונצנזוס
אנשים מושלכים לרחוב, הקריטריונים לקבלת דירות מתקשחים וחוק ההסדרים המאושר בכנסת מדי שנה מתיר את המשך התעשרותן של חברות הדיור הציבורי על חשבון הציבור. אלמוג בהר לקראת כנס המעברה על התנגדות לפינויים הערב