הצב את מנהיגך עם הגב לקיר, והוא כנראה יפרוץ בקריאות: “תראה, טיל איראני”, בתקווה שתרוץ למקלט ותעזוב אותו בשקט. גל שקולניק על יכולות גרעיניות, על ידידותם הלוהטת של המתמודד הרפובליקני ורה”מנו המכהן וגם על ההבדל הקטן בין דיקטטורה לדמוקרטיה
מיודענו שלדון אדלסון, בעלי ביטאונו של נתניהו “ישראל היום”, מרפד במזומנים את מירוצו של המועמד הרפובליקני ניוט גינגריץ’ לנשיאות. קשה יהיה למצוא בעל הון שהשפעתו על השלטון והתרבות הפוליטית בשתי מדינות רבה כל כך
יאיר לפיד יודע היטב להחניף לציבור על היותו מתון והגיוני, אבל מי שלא שייך ל”אנחנו” המדומיין שלו – חבל לו על הזמן. שושנה גבאי על האיש שלא ישנה את השיטה ורק יעשה קצת נו-נו-נו לכמה טייקונים
המבצע הצבאי שיזם ראש עיריית ניו יורק פינה את המוחים מפארק זוקוטי, אבל לא שינה את המציאות הכלכלית והחברתית שכנגדה הם יוצאים. ובינתיים, אבסורד בעולם הפיננסים ובמירוץ לנשיאות המפלגה הרפובליקנית
נאום אובמה היה מפגן כוח וולגרי של המעצמה הגדולה בעולם ושל משרתיה, או שמא אדוניה היהודים והישראלים. אבל כל עכבה (כאילו 63 שנים זה לא זמן) לטובה: אם אתם לא רוצים שתי מדינות, סופכם שתקבלו מדינה אחת דו-לאומית
הדבר האחרון שאובמה זקוק לו עתה זה וטו אמריקאי – מצבו הפוליטי גרוע ומצבה החברתי והכלכלי של החברה האמריקאית לא היה כה גרוע מזה שנים. אבל אוהלים לא יוקמו כאן
הפלגים הפלסטיניים מצהירים על דבקות בהסכם הפיוס בין פתח לחמאס, נסראללה משבח את ההתנגדות העממית החמושה כדרך הפעולה היחידה. קולות מפלסטין בעקבות נאום נתניהו
ביקור נתניהו בוושינגטון השבוע, לרבות נאומיו בקונגרס ובאייפא”ק, רק מהווה תזכורת לכך שספטמבר מבשר במקרה הטוב דחליל של מדינה פלסטינית בשטחים ודרדור המשטר בישראל לכדי דחליל של דמוקרטיה
היכולת של אנשים בעולם הערבי ואירופה לקחת בידיהם את גורלם ועתידם, צריכה למנוע מאיתנו לשקוע בייאוש ובשיתוק אל מול הציניות השלטונית. מחשבות בעקבות נאומו של אובמה