יש מילה המשמשת לתיאור אנשים הלוקחים דבר-מה, מבטיחים להחזירו ואינם עושים זאת: “גנבים”. ישנו כמובן גם צמד המלים “אימפריאליזם תרבותי”. סיגל סמואל מסבירה למה לא צריך להשאיר ספרים ומסמכים היסטוריים של יהודי עיראק בארה”ב
אלמוג בהר על שירתה של אמירה הס, הנעה בין זיכרון עברי לזיכרון ערבי, בין קינה על אובדן לבין חיות השפה הערבית-היהודית-הבגדאדית בתוכה – תוך חתירה תחת חד-הלשוניות העברית אליה כיוונה הישראליות. מתוך כתב העת החדש “לרוחב”
לסלאח ודאוד אל-כוויתי יש תפקיד מכריע בהתפתחות המוזיקה העיראקית המודרנית – כמו גם ליהודים רבים אחרים במדינות ערב. בסרט “עיראק’נרול” מבקש דודו טסה, נכדו של דאוד, להתחקות אחר מה שלא יכול היה למצוא בספרי הלימוד ולעשות עימם צדק
כל החברות המתוקנות דומות זו לזו, אך כל דיכוי והתעללות הם אכזריים באופן שונה. העינויים וההשפלה שאותם מגולל הספר “הבלדה של אבו גרייב” יכולים ללמד אותנו רבות על מה שהתרחש בעיראק, אך גם לגרום לנו לחשוב על מה שקורה בחצר האחורית שלנו
מאות-אלפי הרוגים, עינויים קשים, אונס, טיוח. בקיצור, “מרחץ דמים”, כמו שאומר ג’וליאן אסאנג’, מייסד “ויקיליקס”, על המידע שעולה מ-400 אלף מסמכים סודיים על המלחמה בעיראק
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
