“איך ייתכן שאותו גוף שמחלל קברים של מוסלמים הוא אותו אחד שעושה פרויקטים שלמים לחודש רמדאן?” כאשר עיריית תל אביב משתלטת על אירועי רמדאן ביפו, החודש הקדוש הופך לחגיגה של דו-קיום שמוחקת את הקיום המוסלמי בעיר
התבססותו של הגרעין התורני בלוד מאיימת להחריב את העיר, עם הרוג ופצועים מנשק חם, אלימות שבקושי מדווחת בתקשורת הישראלית, הקפאה של תוכניות בניה והשתלטות על תקציבים. תופעות אלה הן חלק מהמחיר המתמשך של המטרות שהוצבו לפני 73 שנים ב”מבצע דני” ומעולם לא עלו לדיון מול הציבור הישראלי
ההתנחלויות בלוד מהוות כיום המשך לחזון הקיבוצי של יישוב השממה וייהוד המרחב. בבחינת מה שלא הספקנו ב-1948 נעשה ב-2021. המתיישבים החדשים אינם חפצים בדיאלוג אמיתי וכן עם תושבי המקום – היהודים והערבים – והם מחרבים את הפוטנציאל הרב תרבותי העשיר של העיר
ההתנגשויות הנוכחיות בערים ה”מעורבות” הן תוצאת התהליך המשולב של התנחלות, ג’נטריפיקציה ודחיקה. אבל ליבוי האש על ידי המתנחלים המאורגנים עשוי גם לקדם את החרפת הנישול של התושבים הפלסטינים
בימים אלה נשמעת ביקורת קשה על עמותות המתנחלים ביפו, שמאיימות על הקיום המשותף בעיר. מקורות היסטוריים מראים שהקווים האידיאולוגיים של פעילותן נוצרו בתחילת המאה ה-20, עם הקמתה של תל אביב, שמנהיגיה מתעקשים מאז ועד היום על מדיניות של סגרגציה • 100 שנה למאורעות תרפ”א
שיחה עם ילדי כיתה ד׳ בבית ספר מעורב לימדה את עבד אבו שחאדה על ההשלכות היומיומיות של הסכסוך והגזענות, שאינן חומקות מעיניהם לרגע. בדרך, הם לימדו אותו שיעור על אנושיות וחברות
תושבי יפו היהודים, שעברו לא מזמן ובמחיר מופקע לבתים ברחבי העיר, מרבים להתלונן על הילדים הערבים הנוסעים באופניהם החשמליים. הם שוכחים שיפו היא עיר, ובה קהילה, ותושבים שקדמו להם, וכן – גם בעיות חברתיות