קיצוץ בתקציב הביטחון? העלאת מיסוי? אם אנו רוצים שרוב הישראלים ייהנו מרמת חיים גבוהה יותר, עלינו להגדיל משמעותית את תקציב השירותים החברתיים. התקציב הנוכחי לא עושה את זה
אחרי שנים שהמדינה ועיריית תל אביב משתמשות במצב הקהילה הגאה בישראל כסמל לליברליות על מנת לקדם את תדמיתן ואת תזרים המזומנים הזרים, נזכרים פתאום הארגונים להתנגד. אחלה, אבל מה קרה בדרך למלה “פינקוושינג”?
מדברים על פיצוי לבעלי העסקים הקטנים, לעובדים עם תלושי השכר. עליהן לא מדברים. וגם את מחיר המלחמה הזו, האיומה, הן ישלמו. כי אותה כיפת ברזל השומרת על חיינו תמומן בקצבאות ילדיהן שלהן, כי מה שיוצר את העוני אינן הן, העניות
במראית עין של משבר חזרנו לנקודת האפס של הדיון: שוב מדברים על קיצוצים מאסיביים בתקציב הרווחה ועלייה משמעותית בתקציב הביטחון. זה הרגע להבהיר לממשלת נתניהו שהמאבק של הקיץ שעבר היה רק קדימון למאבק על תקציב המדינה 2013
הצהרותיו של נתניהו השבוע על חלוקת עוגות, ארוחות חינם וניהול משק בית מהדהדות את העובדה שקובעי המדיניות לא מתעניינים בגורלם של האנשים שבמקרה יושבים כאן, ומייצרים גלי פאניקה כדי להשתיק כל סוג של ביקורת. איציק ספורטא קורא בין הציטוטים
נציגי האוצר לא טרחו להסביר עבור מה נדרש הכסף, בקואליציה ממילא לא רצו לשמוע, וכך כמו תמיד שוב תפח לו תקציב הביטחון ב-780 מיליון שקל – כאילו לא היתה מחאה ולא היה טרכטנברג
הממשלה – המעסיקה הגדולה במשק – מעוניינת לשלם מינימום שכר. כזה שמספיק כדי לחיות, אבל לא מספיק לחיים של כבוד. פרק 11 בסדרת מאמרים מיוחדת על פירמידת השכר ושוק העבודה בישראל