פניה הכעורים של החברה הישראלית המקדשת וולגאריות הם פני ההגמוניה, ומפעילי המדיניות האלימה שוכנים דווקא בבתי מידות בתל אביב ובקיסריה ולא בבת ים. אבל למה להכיר במציאות אם אפשר פשוט להאשים את המוזיקה המזרחית? תגובה להנדלמן סמית
הניסיון להכליל כל כך הרבה סגנונות מוזיקאליים וליצור בינאריות בין “מוזיקה מזרחית” ל”מוזיקה מערבית” הוא אוריינטליסטי וגזעני. בכל מקרה, יש להיפרד מהקטלוגים והתיוגים ומהמאמץ להגביל את חופש הביטוי והיצירה, שהרי תם עידן התרבות הציונית האשכנזית המונוליטית