בשם ה"גאווה" המזרחית תמכתם בדרעי וברגב וקיבלתם מנה חמה של שחיתות ופשיזם. אבל זה לא הספיק לכם – עכשיו אתם מעבירים את נאמנותכם למחנה הציוני. כי גם השמאל הלבן וגם השמאל המזרחי השחור לא באמת רוצים אלטרנטיבה, אלא רק נתח מהעוגה
על פריווילגיות לא מוותרים מרצון. הרגשת העדר מחממת, מגוננת ומחבקת. נהג לא יעצור באדום אם אין קנס כספי או שלילת רישיון. כמה מחשבות בעקבות חוק הלאום, חוק קמיניץ, הטורטית של ברגותי וכל השאר
מרחוק צפינו בלהבות האש מכלות את שדות החיטה של הקיבוץ, שהוקם על אדמות הכפר שנכבש ותושביו גורשו. במשך כמה שנים נמשכה המסורת, עד ששכנינו הסוציאליסטיים הקולוניאליסטים חשבו על הרעיון לקצור את החיטה בעודה ירוקה
גישתו של המיליארדר שלדון אדלסון כי "זה לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטית" הולכת וצוברת תאוצה בקרב הציבור בישראל ומנהיגיו. על צבא העם ואידיאולוגיה, בעקבות פרשת אזריה
חותמי העצומה נגד ״חוק ההסדרה״ מבקשים להכשיר את עצמם כפטריוטים אמיתיים, ובעיקר להכחיש את חלקם בכינון משטר לאומני בגבולות 67'. התוצאה היא מסמך קולוניאליסטי וגזעני
אתם באמת רוצים שנחלוק כבוד למנהיג שלכם במותו על אף פשעיו, שנשכח ונביט קדימה? האמת שזו לא דרישה מופרכת. אבל תצטרכו לעבוד קשה, ותקחו אחריות שמחייבת את הפסקת הכיבוש והגזענות. רק אז יהיה ניתן לסלוח • יום הכיפורים תשע״ז
בשביל עפר צדדי פילסה שיירת נתניהו-בנט לבית הספר היסודי, להפגין קצת ״אהבה״ לילדים הערבים. בפנים, חילקו לילדים דגלי ישראל וציוו עליהם לחייך. ביקורו של נתניהו בטמרה ביום הראשון לשנת הלימודים מעלה זכרונות ילדות על ימי הממשל הצבאי, וגם כמה שאלות על הפערים העצומים בתקציבים בין החינוך הערבי ליהודי
אנחנו הסטטיסטים בסרטי ההשפלה של הקולוניאליזם האחרון – פעם זו פרופ' נאדירה שלהוב קובריקאן, פעם ד"ר ח'אלד פוראני, פעם השחקנית סמר קובטי, פעם הסטודנט למוזיקה, פעם הנגר, פעם סולל הכבישים. לא חשוב, העיקר שהוא ערבי
אום מונא של רנין בשאראת, שכיכבה בפרסומת המדוברת בערבית בגמר היורו, היא אולי אשה ערבייה קצת הבלה עם מטפחת חביבה על הראש – אבל זה רק הדימוי החיצוני. כל מי שביקרו אותה פספסו את ההפוך על הפוך, תוך כניעה לשיח פמיניסטי מערבי יהודי
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
