התרסקות המיתוס והכרה בכך שהוא פיקציה, משמעותה ויתור על הרעיון של ״מדינה יהודית״ ומיטוט הפרויקט הציוני כולו, ולכן צריך להמציא כל פעם מיתוס חדש ולחיות אותו. מחשבות בעקבות הסדרה “מכונת המיתוסים” של אורי רוזנווקס
מוסדות תרבות רבים בגרמניה מצאו את עצמם משותקים בעקבות הקביעה של הפרלמנט הגרמני שלפיה תנועת ה-BDS היא אנטישמית. בימים אלה נפוצה קריאה של אמנים ואנשי רוח, ביניהם מאות יהודים וישראלים, הדורשים לבטל את ההחלטה
עלייתן ונפילתן של הרשתות החברתיות, פמיניסטיות דור 4, ימין ושמאל, ניאו-ציונות וגם מילון עברי מחודש. כותבות וכותבי העוקץ מהרהרים בעשור שחלף ♦ פרויקט מיוחד
אין מתאים מהעיתוי הרוחש הזה להתמודדות עם השאלה שמעסיקה רבים מהמתמרמרים על כס הנצח של נתניהו. לקראת הבחירות ואחרי הפריימריז במפלגת השלטון הזמנו טובות וטובים לספק לנו תשובות. פוסט מתגלגל
מורה נבוכים לפסיכולוגיה של החרם נגד ישראל וכמה תשובות מוחצות למתנגדיו – בייחוד אנשי האליטה האקדמית שחושבים שאפשר להמשיך להאזין לקונצרטים בזמן שהרגל שלנו חונקת מישהו אחר
אנשי הפנתרים השחורים חוטפים מכות מהמשטרה והתקשורת מתארת אותם כאלימים, בעוד שעם פורעי החוק האמיתיים של גוש אמונים החיילים מנהלים שיחות על מוסר (מוסר!) ושומרים על איפוק. על הפרק הראשון בסדרה התיעודית של אורי רוזנווקס
בסרט החדש “האופה מברלין”, יש לכל עולם את חוקי התקשורת שלו, והפיצול בין העולמות יכול לשמור על כל אחד מהם בבועה משלו. אבל מפגש ביניהם יכול להעיר כלבים ישנים מרבצם
הביקורת של יותם ראובני על ספרו החדש של מתי שמואלוף מושתתת על הכחשת ההיסטוריה היהודית והאירופאית ועיוותה, ועל פרנויה אופנתית של ישראלים המדמיינים את החיים בברלין באופן מרוחק מהמציאות ונגועים בפאתוס ציוני, בבורות ובקרתנות המטופחים בישראל
כל גבר רביעי ממזרח גרמניה הצביע למפלגת הימין הקיצונית. יש להם הרבה אנרגיות לזרוע הרס, בראותם את העושר הגדול שמסתובב ולא מגיע אליהם, והם כאן כדי להזכיר לכולם את חוסר השוויון הזה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
