"שונאים סיפור אהבה" של פרופ' הלל כהן טס בגובה נמוך, ספר לא-ציני, צלול ונוקב שמאפשר לקוראיו להיות פעילים, מפוכחים ומעורבים בהבנת התהליכים ההיסטוריים שמעצבים ומכוננים אותנו גם ברגע זה
תפקידו של היסטוריון של הרעיונות הוא לזהות את רעיונות היסוד של חברה נתונה ולתאר את התפתחותם. בישראל קיים הרעיון השקרי והרעיל שלפיו מזרחים הגיעו לכאן משכילים פחות מאשכנזים. על העגלה המקרטעת הזו קפץ בסוף השבוע הגזען התורן יועז הנדל
החברה הערבית מתרבדת באופן ייחודי ומורכב, דבר ההולך לאתגר תחומים רבים בחברה ובפריפריה הישראליים. יהודים מזרחים, כאשר אינם טובעים שיכורים בכנרת, מנסחים את עצמם מחדש אל מול השינוי הזה
מה ההבדל בתפיסה העצמית של מזרחים עם עור בהיר לעומת מי שעורם כהה? איך האופן בו ״עוברים״ בעולם משפיע, למשל, על ההזדהות עם המאבק המזרחי? במקום לדבר על אותנטיות ולגיטימיות של ״המזרחי הנכון״ חשוב שנדבר ונלמד להכיר חוויות גוף-זהות מורכבות
הקליפ של המוזיקאי הפלסטיני ג׳ואן ספדי, הטוען שמזרחים הם בעצם ערבים, מצליח לזלזל גם בתרבות הערבית וגם בזהות המזרחית, ולאמץ קריאה לבנה ומערבית של המזה״ת. אבל אפשר גם לראות אותו כעוד אבן דרך בניסיונות האחרונים לדיאלוג פלסטיני-מזרחי עוקף אשכנזים
״פאודה״ ו״זגורי אימפריה״ הופכות את הטרגדיה המזרחית והפלסטינית לחומרי חיים גמישים שזורם בהם דם אמיתי של כאב. זהו הכאב של הייצוג שלנו שמתחיל להפציע ולהציף את הרחובות
שמאלנים אשכנזים בישראל בעצם רוצים קודם כל להיות אירופאים, ומשתמשים בשמאל כדי לעשות זאת – לא להפך. כך שכל הדרישה הזאת ל"חשבון נפש" היא בכלל לא הגיונית ומשמעותה חיסול עצמי