המאבקים המתחוללים במנהיגות הפוליטית מספקים לנו הזדמנות להתבוננות פילוסופית על מושג השינוי, כפי שפיתח אותו הפילוסוף אלן באדיו. מ"אין כל חדש תחת השמש" ועד "הכול צפוי והרשות נתונה", דרך אריסטו, קאנט והרקליטוס
תפקיד המלך כריבון הוא כפול: להסתיר את זמניות החיים (של העם) בגופו הקדוש, ולייצג את הזמניות כחוב קדמון (של העם כלפיו). במלים אחרות, הגוף המלכותי, הקדוש, מסמן מעין פצע פעור במרקם חיינו, שנסתם ככל שמתוחזק היחס הנתיני השגרתי בין העם למלך
אנו יודעים טוב מאוד שהמציאות, שהמצב, חמורים ביותר, אך באמצעות הפטיש הביביסטי אנו מתייחסים למציאות כאילו אנו לא יודעים, ומציגים "עסקים כרגיל": עוד בחירות, עוד מהדורות, עוד ידיעות. ועכשיו הוא גם נוסע לטראמפ להביא לנו שלום
בחפשנו אחר סובייקט פוליטי חדש, לא ניתן להיות חלק מהמדינה ועדיין לכוון לכוח השלטון. אלו היו המטרות של המאות הקודמות ומהפכותיהן הגדולות. באפשרות הבריאה של דמוקרטיה חדשה ישנה אמת, כללית ונצחית בדבר מימוש האפשרות למדינה אחרת, כמעט כמו אהבה
קריסת מודל הסמכות מביאה לכך שאלימות מינית – מתקיפה אישית ועד לאונס קבוצתי – הופכת לתופעה חברתית בעידן המשברי שבו אנחנו נתונים; מדוע זה קורה, איך זה קשור לפוליטיקה, ומה לעשות ביחס לכך
הליכוד ונתניהו אינם העם, כי הם קרובים יותר לאחוזון העליון מאשר לשאר 99 האחוזים. הליכוד וביבי הם למעשה אליטה, אז מנין הזיהוי של הליכוד עם מזרחיות? מהפנטזיה על מהפך 77 שקנתה אחיזה בתודעה הציבורית ומחבלת באפשרות של מזרחים להזדהות עם השמאל
קריסת טבע היא תוצאה של מערכת כלכלית-פוליטית הנתפסת כאקסיומה והורסת כל חלקה אנושית. עצם ההנחה ש"דמוקרטיה קפיטליסטית היא הטוב ביותר בנמצא" מונעת מאיתנו לראות את הסתירות המבניות של הצבירה הקפיטליסטית, ואת ההרס האנטי-דמוקרטי שהן מייצרות
מנהיגי העת הנוכחית, מביבי ועד פוטין, פועלים לכאורה מתוך אילוץ כפוי "מבחוץ" (הטרור, המהגרים, המתנחלים, החרדים). העם המתוסכל בתגובה נאבק לא על האמת, כלומר על שינוי המצב, אלא על עצם ידיעת העובדות על אודותיו והידע הופך להיות מכשול לשינוי
חשיפת הארכיונים מזמנת חגיגה של ממש לשוחרי העובדות, הנאחזים בהן כדי לערפל את מסגרת הדיון שבתוכה הן מפורשות. זאת משום שפועל כאן דחף פנטזמטי אשר לפיו ישראל היא מדינת חוק וסדר, שיעוות כל עובדה כך שתתאים לפנטזיה
ניתן להיות מוסרי לחלוטין ביחס לפנימיות כלשהי, כמו להיות מנהיג או פקיד מסור, בישראל או בפלסטין, ועדיין לחטוא לאמת של המצב המשותף. לעשות רק את "המוטל עלי" לא מבטיח שאני פועל למען האמת. עלינו לסטות ממכשולי המוות המצפים לנו במזרח התיכון המתהווה