כל סרטון שצה"ל משחרר כדי להעיד על הדיוק והזהירות הרבה של טייסי הקרב ותקיפותיהם ה"מדויקות" מחפה על הסרטונים הנסתרים של הפגזות ממיתות אזרחים, בהם נשים וילדים
לפני שלושים וחמש שנה, בשמרת, לא היה אינטרנט, לא היו ניידים עם מצלמות משוכללות, לא היו אפליקציות ורשתות חברתיות. מאז העולם נעשה אכזר יותר, והכלים מתוחכמים ומסוכנים יותר. אבל יש מה לעשות
מעשיו הנפשעים של הקצין מצטרפים לאסופה של מעשים נתעבים המתרחשים חדשות לבקרים בחסות מנגנון אידיאולוגי משומן היטב המאפשר לרבים במדינה הזו לראות בערבי כנחות, כתת אדם, ולחיות את חייהם כאילו כלום
"הביטו בי! תראו אותי! גם אני בן אדם!" אמרו קומתו השפופה ופניו המיוסרים של ארז דריגס בראיון שהעניק לדנה וייס. אכן, אין כמו ראיון במהדורת סוף השבוע של חדשות 12 כדי לזרז את תהליך הריפוי, ולסייע בטיהור שמו. אבל מה יהיה על הקורבנות?