רק מנהלים אשכנזים של הסכסוך הפנים-יהודי מקבלים בהפתעה את עוצמת הכעס למול שערי הברזל הצהובים של היישובים הקהילתיים. הם שוכחים בזחיחותם את ועדות הקבלה שהם מיסדו, הפוסלות בני אדם באמצעות הלשון הנקייה ״לא מתאימים למרקם החברתי״. תגובה לרון גרליץ
מה הקשר בין האינטרסים של המעמד הבינוני המזרחי למדיניות חברתית, כלכלית ופוליטית של ממשלות הליכוד בארבעים השנה האחרונות? איזה חותם הטביעו מנהיגים מזרחים בליכוד על המפלגה אם בכלל? תגובה למחקרם של נסים ליאון ואורי כהן
המזרחים בליכוד מסתפקים בפוליטיקה של גאווה ובהשתייכות למועדון, כשמוטיב האהבה למפלגה ולנתניהו מצליח להאפיל על העדר ייצוג פוליטי ועל שמירת האינטרסים של הציבור המזרחי. מנהלי מעברות אלה מדכאים כל שינוי חברתי ומהווים חוליה חיונית בהשררת ההגמוניה האשכנזית
הזחיחות שמפגינים שוב ושוב עיתונאי "הארץ" חסרה את ידיעת התחביר והדקדוק של הפוליטיקה הישראלית. הם תקועים בניסיונות פסיכו-פתולוגיים מביכים לפרש את התמיכה המזרחית בנתניהו ומתעלמים ממבנה העומק החברתי ומתובנות שהצטברו לאורך דורות של דיכוי
עודד ליפשיץ רואה בכל מקום עסקני קיפוח מזרחים ומשכתב את ההיסטוריה האתנו-מעמדית בישראל כך שתספק לו נחמות. מאמרו על העשורים השוויוניים של ישראל תחת מפא"י לוקה בהבנת העובדות, ומעיד בעיקר על חיפוש אותות של הכבוד האבוד של האשכנזיות הפטרונית
חובבנותם הפוליטית של פעילים מזרחים רבים התומכים במירי רגב רגב נובעת מהאמונה שהם, בניגוד לאלה שהיו שם לפניהם, יוכלו לתמרן את המערכת טוב יותר. הם לא מבינים שהם עבדיו הנרצעים של שלטון אשכנזי
הליכודניקים החדשים הם עוד ביטוי של ״אשכנזים יפים״ המנסים לעשות את מה שבמפלגה הדתית הלאומית יודעים כבר מזמן. הדתיים הלאומיים הפכו לאמנות את הציווי ״השתמש וזרוק״ הנהוג כלפי מזרחים. עכשיו נערך ניסוי כלים כזה בליכוד, הכול כדי לשמר את ההגמוניה האשכנזית
חרף ההדים להם זוכים מאמריה של פרופ' אווה אילוז, תוכנן הפוליטי של טענותיה נשאר חיוור והיא נמלטת מהפוליטיזציה של שאלת יחסי הכוח. המתגוננים, מצידם, מתבוססים בניסיון האינטלקטואלי הפאתטי וחסר התוחלת להדחיק ולהעלים את עובדת היסוד בדבר הפריבילגיה האשכנזית
