העצמי של הכותבת הוא מפת ארץ ישראל והיא רוצה לייצר מפה חדשה וחומלת, משוחררת מפטריארכליות, ללא דיכוי מעמדי, לצאת לרוד טריפ במזרח התיכון, הפלסטיני, להפוך כל לא לכן. על ספר השירה של לילך ובר
קהילות המהגרים החדשות לא מצאו מזור אמיתי לכאב הישראליות שלהם. הזיכרון של עשרות שנים בישראל, על כל צרותיה ובעיותיה, כיבושיה, הדרותיה ודיכוייה, עדיין מעצב את תבנית נוף מולדתם. מענה לניסן שור
ללא ביקורת על ישראל, אנחנו חוזרים ונופלים בדיוק לתוך פחי האנטישמיות והפשיזם שהביאו ליצירתה. עלינו להקשיב לקולות הדיאספוריים, ולא להניח חומה רגשית ופוליטית בשם ה"פטריוטיזם" שהוא בעצם המשך של דיכוי בדרכים אחרות. מתי שמואלוף מצטרף לשיח על ברלין
ההתמוטטות במזרח התיכון מראה לנו עד כמה הרגעים שבהם אנו חיים הם קריטיים. איני חושב שהשמאל הציוני בישראל מסוגל להנהיג שינוי. השינוי יבוא כשהימין יבגוד בבוחריו. כרגע דומה שהבחירה בפועל תהיה בין שתי אידיאולוגיות ימניות הרסניות
בפרלמנט האיראני הגולה שפתחנו בקפה קוטי בברלין, אני מסתכל על החברים החדשים שלי, ושואל את עצמי, כיצד האזרחים יוכלו להפיל את החומות שהפוליטיקאים בנו בהיעדר דמיון, חזון, תעוזה ואהבה אנושית בסיסית? אין פה דיון תיאורטי, מדובר בנו
