על רקע אי הוודאות הכולל לקראת שנה"ל הבאה, הוחלט במשרד החינוך לנער אחריות ולבטל את התוכניות המכוונות, כמו למשל פרויקט היל"ה, בדיוק לאותם תלמידים שהסיכוי שישתלבו בלמידה המקוונת מרחוק נמוך עד אפסי
אחרי 34 שנות פעילות, ארגון הלה סוגר את שעריו. הלה היה ראש חץ למאבק על שוויון הזדמנויות בחינוך, חשיפה וצמצום של ההסללה בחינוך, ועבד באסטרטגיה ייחודית – אקטיביזם של הורים בפריפריה, מתוך נאמנות להם והעדפתם על פני כל גורם אחר במערכת
פסיקת בג"צ המתירה תשלומי הורים מקבעת את המצב שבו עשירוני הטיפוח העליונים זוכים לחינוך מצוין ומעט מדי מוקדש למאבק על תקציבים, שיפור ההוראה וחתירה לשוויון הזדמנויות לכל ילדי ישראל
אם בעבר דובר על חלוקה להקבצות ובידול בין חינוך מקצועי ולחינוך עיוני כצורת המיון המרכזית של תלמידים, וכן על פערים בין מרכז לפריפריה ובין שכונות מבוססות לעניות, הרי שכיום מנגנוני הבידול התחזקו והסתעפו והם חוצים את מערכת החינוך על כל זרמיה, החל מכיתה א'
גביית כסף על בחינוך בגרות הופכת את הגישה להשכלה גבוהה לנחלתם של תלמידים מבתים מבוססים בלבד. זה לא מוסרי ובטווח הארוך אף לא כלכלי לגבות כסף עבור הזכות להיבחן בבחינות הבגרות
מירב ארלוזורוב פירסמה סדרת מאמרים המאיצים להעלות את גיל פרישת הנשים, תוך התעלמות מההשפעה של המהלך על העובדות החלשיות ביותר במשק. מכיוון ש״דה מרקר״ לא ראו לנכון לפרסם את התגובה הזאת – הנה היא כאן לפניכם
חברות כוח אדם כופות תנאים נצלניים על משגיחי הבחינות, רבים מהם מבוגרים הזקוקים להכנסה נוספת. בשל כך, קיים מחסור במשגיחי בחינות. הפתרון הוא פשוט: העסקה ישירה והוגנת של גמלאים על ידי משרד החינוך
פערי ההישגים בין תלמידים בישראל הם מהגבוהים בעולם, כך עולה מדוח חדש. אבל לא חסר ידע בנוגע לאופן בו ניתן לצמצם את הפערים – כי אם נכונות של משרד החינוך והחברה הישראלית לנקוט בצעדים מתאימים
"מחאת הסרדינים" אמנם מחזקת את התלמידים החזקים ממילא במערכת החינוך, אך היא גם מחייבת את הוריהם להיאבק למען החינוך הציבורי – מאבק ממנו ירוויחו גם השכבות המוחלשות
יוזמתה של עיריית ת"א-יפו להקים בית ספר יסודי נוסף לילדי המהגרים והפליטים בדרום העיר, עוררה תגובות סוערות וצודקות מכיוונים שונים. בכל מקרה, כל עוד ממשלת ישראל לא תפתור את הבעיות העקרוניות של טיפול בפליטים – לא יהיה גם פתרון טוב לדילמות מהסוג הזה