להביע דעה עם איברי רבייה נשיים, זו עדיין גרוטסקה. מי שעושות התגנבות יחידים ומצליחות לרכוש בחזרה את קולן מתוך הקיום המקביל במרתף השירות, חוטפות את מטחי ההכפשה והמדידה האסתטית בקריטריונים של סופי – הסינדרלה בת ה-14 של דיור. סיפור שמתחיל בתסריט של לימור נחמיאס
האלימות המינית ממשיכה להיות השואה שלנו, מכיוון שלכאורה מדובר בפעולות ספורדיות ועצמאיות, וככאלה אנחנו מנהלות את מיליוני קרבות המאסף הזעירים שלנו נגדן. אך בפועל זו מערכת דיכוי משומנת, שמאחוריה בעלי אינטרסים מובהקים, גם אם קשה לזהות אותם במבט שטחי
רבות דובר בשבועיים האחרונים בקדושתה של ״הזכות להורות״, ומעט דובר על כך שמדובר בקיצור לביטוי המלא: "הזכות להורות בתנאים שלי, הזכות לקנות כל דבר בכסף, והזכות לנצל את גופה ונפשה של הזולת". נעמית מור חיים צוללת לוויכוח הפונדקאות
סורי, אבל עם כל הכבוד לזהויות הלאומיות וההשתייכות המשפחתית הפטריארכלית, לפני שאני נחלקת פה באיזו חלוקה שקבעו הגברים לפני 5,000+ שנים, לגבי מי שייכת לאיזה שבט רצחני, אני אשה. קריאה למרד
האם חרחרנו מלחמה על 20 מיליון דולר משכורות, וודוקא כשחמאס בניסיון אחדות עם פתח? ממעמקי חדר המדרגות, מרגיש קצת קפקאי לחשוב שהסתבכתי עם הרוא"ח של חמאס, כשכל זה יכול להסתיים בפתיחת הדרך לתשלום המשכורות ובשאר הקלות בסגר בואכה נגיעה בנורמליות עבור תושבי עזה
מרגע שאתה נוטל את החוק לידיך, שזה אומר להרוג ערבים בדיוק כמו שלמדת כשהיית בתפקיד, רק עם פחות אמל"ח ובקיצור, בידיים, אתה יוצא מאוהלה של תורה ובכלל מהיהדות ונהיה חלק מאספסוף רצחני שאינו שייך לשכמותנו. מעכשיו אתה מהערסים, מהדוסים, מהמתנחלים, מהש"סניקים, מהפמיליה של בית"ר וכיו"ב
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
