בהיעדר בית ממשי שייתן לגיטימציה ויכיל את הרעיונות שלנו, מצאנו מפלט במפגש האינטלקטואלי עם תיאוריות שפותחו מחוץ לגבולות ישראל ● 20 שנה ל"זכרונות אסורים" לאלה שוחט
תנועת מי-טו חשפה את ההיקף העצום של אלימות מינית כלפי נשים ברחבי העולם, אימצה את הנרטיב של הנפגעות והפכה את הבעיה לכזאת הנוגעת לכלל החברה. זהו בדיוק האופן בו עלינו לחשוב על חטיפת מאות אם לא אלפי תינוקות
חרף העדויות שנתגלו באחרונה עם פתיחת הארכיונים ובמקום להפנות לגורמים ממסדיים שאלות נוקבות, יוצרי המשדר העמידו במרכזו, ועוד בגאון, תוכנית משנת 1986 – כאילו שהפעם ההיא לא הייתה גרועה מספיק
מאמצי טיוח והסתרה כבירים היו גם היו. זו עובדה, ועובדה זו הייתה צריכה להביא כל עיתונאי ראוי לשמו לשאול, "למה?" אבל חשוב יותר להבין שבהיעדר דיון נוקב וכן על העבר, גישות גזעניות דומות ממשיכות להכתיב את ההווה ואת העתיד