השתתקות הפרלמנט בשנה וחצי האחרונות היתה להשתלטות עוינת של ממשלה נטולת סמכות ונטולת אחריות שפעלה לא אחת ככל העולה על רוחה, בין השאר בתוקף צווי חירום. בצוק העיתים, למדנו: גם השיח הפרלמנטרי המוגבל שלנו חיוני כאוויר לנשימה
ישראל הופכת לחברה מזניחה בעלת פוליטיקה שבה המפלגות הגדולות מפרסמות מצעים כלכליים הממוקדים בטיפוח השפע, ואינן נוגעות בצמצום העוני. נוסחת האיזון בין התעשרות להתרוששות – גם במערכת הבחירות הנוכחית – אינה נושא לדיון ציבורי
העניים נתונים לשיפוטו של הזולת. מדברים עליהם אך לא מקשיבים להם. אבל עוני אינו גזירת גורל והוא נובע גם, במישרין ובעקיפין, מהחלטות מדיניות של ממשלה, וגם מהבחירות שאנו כאזרחים עושים בקלפי
מספר האנשים החיים בתת תזונה נתון בעלייה מאז שנת 2015, והוא שב לרמות שתועדו בתחילת העשור שחלף. המטרה הגלובלית שקבעה כי יש להגיע לעולם ללא רעב בשנת 2030, עודה רחוקה מהישג יד
בהצתה עצמית מבקש היחיד לא רק לגאול עצמו מסבל, כי אם גם להצהיר לעולם משהו דרמטי לגבי סבלו ולגבי חלקו בסבלו. אילו היה יצחק לוין נרצח ולא מצית את עצמו בפומבי, היתה נערכת חקירה כמתחייב בדין
שטחים נרחבים במרכז קניה עלולים להפוך לבלתי מתאימים לייצור מזון, המחסור בקרקע ומים יביא להתלקחות גלים של עימותים והגירה פנימית, שיערערו את היציבות הפנימית. קניה על סף תהום, ומימושה של תוכנית לאומית להתמודדות עם משבר האקלים תלוי בסיוע בינלאומי
המועמדים הלכו לדרכם, חלקם נסערים, חלקם פגועים מהאשמות והעלבונות שהוטחו בהם. בני המשפחות השכולות ניצבו באולם עטופים באבלם, תוהים מה מכל הדיבורים על חוק יסוד שוויון ועל ועדת חקירה אכן יתממש. דיווח מכנס זועם במרכז פסטורלי שיזמו יוצאי אתיופיה
אז למה הם מוחים? הסבר שיטתי ומעמיק למשבר הפנימי – בין הארגונים והדורות, והחיצוני – אל מול יחס הממשלה, שהוביל להתפרצות הקשה של מחאת יוצאי אתיופיה, ולקול החדש הנשמע בקהילה. וגם כמה עצות לשר הקליטה הטרי
