הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
המאמרים של תהילה חכימי
-
"אהבה": גדול בהרבה מסך מילותיו
המבטים מתמזגים אלה באלה, הגברים מתמזגים אלה באלה, המבט הוא אותו המבט, בין אם סתם מבלים איתה או קונים זמן איתה. ולא, לא על כל הפשעים תכסה האהבה • תהילה חכימי על ספר הביכורים של מעין איתן -
"קום קרא": שמעון אדף מחלק מתנות
לרגע חשבתי שאני באשקלונה, היו רגעים של גלגול, קול שמתגלגל לתוך קול בעברית מלאה, בשפה עשירה שלא מתביישת להיות רעה לרגעים, להיות נפלאה, להיות שבורה, להיות גבוהה ומוזרה • תהילה חכימי על "קום קרא" של שמעון אדף, עם היבחרו כמועמד לפרס ספיר 2017 -
היהודי הנודד
שיר לשבת -
״עכשיו הנסיעה״: שירים, כמו גליו של ים
ספר שיריו של יחזקאל רחמים מביא אלינו קול עם קצב פנימי מיוחד, שמבקש לרפא ולהתרפא מהזמזום הבלתי פוסק שאנחנו משמיעים בנפשנו, כמו לקחת נשימה עמוקה -
לרונית אלקבץ, האשה שתמיד נשארה איתי
הקול שלה, הנשבר לפרקים, מצטרד לרגע, מבטא של עברית ישראלית אבל לא מכאן. המבט, הנושא כאב של זיכרון, לא רק של הסיפור שהיא מספרת עכשיו בסרט זה או אחר. שחקנית שמעבירה במבע אחד מה זה להיות אשה בעולם, מה זה להיות אשה כמו ויויאן אמסלם במקום הזה. יהי זכרה ברוך -
ולרגע, שרשרת הדגלים נכרכת סביב הכתפיים
הסרט ״שם.אב״ מעביר מציאות פשוטה של בית, ומדבר על הקשר בין אב לבתו, בין זו לאמה, בין אדם למקום עבודתו, בין אדם למצב הביטחוני כאן, בין אדם למדינה שהוא חי בה. וכל זה, מתוך הסלון של משפחת אבוקסיס -
מאין לך אהבת החורף הזאת?
תהילה חכימי על ספר הביכורים של סיון שיקנאג'י, ספר פרידה מאמא שמביט גם אל החיים מחוץ לבית החולים -
שלושה בתים מתחת לביתי
התכתבות עם שלושה בוגרי סמינר הקיבוצים בעקבות עבודותיהם היפות שמנסות לבדוק, כל אחת בדרכה, מה זה הבית -
קול שבוקע מתוך נפש פקוחת עיניים
שירתו של עמיחי חסון נותנת מקום לשירה שהייתה כאן קודם ומעשירה אותה בצלילותה, ביופייה, בקולה שלה. תהילה חכימי כותבת על ספר השירים הראשון של חסון, ״מדבר עם הבית״ -
האיש שתמיד מתאים לתיאור: על שירתה של קלאודיה רנקין
בין מצבי תודעה למצבי שיחה, בין מצבי האזנה לספיגה – כל אלה על האלימות היומיומית והגזענות שלהם, מונחים לפנינו בספר השירה הנדיר והחדש של המשוררת האמריקאית קלאודיה רנקין
