• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הנוכל החינוכי מכה שוב

יוסי דהאן

בשבוע האחרון דיווחה התקשורת הישראלית על החזון החדש של מנהיג האופוזיציה בנימין נתניהו, תכנית שמטרתה שיקום והעלאת קרנה של מערכת החינוך הישראלי. באף אחד מהדיווחים שקראתי לא צוינה העובדה הבסיסית, שמן הראוי היה שהכותבים יציגו בפני הקוראים, שכשר אוצר, נתניהו היה הגורם המרכזי לחורבנה של מערכת החינוך, שמדיניותו אחראית, בין היתר, ל 16 קיצוצים רצופים בתקציב במערכת החינוך שגודלם המשוער הוא 4.8 מיליארד שקלים, מתוכם קיצוץ של 1.5 מיליארד במערכת ההשכלה הגבוהה.

אחת הסיסמאות בחזונו של הנוכל היא “חיזוק מעמד המורה”, למה לא לעשות שירות מינימאלי לקוראים ולהזכיר להם שפיטורי אלפי מורים ושבירת האיגודים המקצועיים של המורים היו אחד מדגלי מדיניותו של הנביא החדש. אבל בתקשורת שחלקים מעובדיה הם או בורים, או עצלים או אופורטוניסטיים, גם נתניהו יכול להיות מוצג כיאנוש קורצ`ק.

אחד מהשקרים החביבים על נתניהו ועל אחרים, הוא שמערכת החינוך הישראלית משופעת בתקציבים רבים והבעיה המרכזית היא איך להשתמש במשאבים האדירים הללו באופן יעיל. לטענתם ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי. טענה זו הופרכה על ידי אריה כספי ז”ל וגם על ידי שלמה סבירסקי ייבדל לחיים ארוכים וגם באתר זה יותר מפעם אחת. היום מופיעה ב nrg הפרכה נוספת שמציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  מה שכמובן לא מבטיח שלא תתקלו בשקר הזה בעתיד הקרוב.

“הפרסום הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך דוח פני החברה שיצא באוקטובר השנה, עוסק בחינוך ומראה כי למרות שאחוז ההוצאה לחינוך מהתוצר המקומי הגולמי בישראל גבוה מזה שבכל המדינות החברות ב-OECD, התלמיד הישראלי מקבל חלק קטן יותר ממשאבי החינוך בהשוואה לתלמיד ברוב המדינות הללו. 

ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל הסתכמה בשנת 2007  ב-56.2 מיליארד שקל, המהווים 8.5% מהתוצר המקומי הגולמי, בהשוואה ל-5.8% בממוצע במדינות ה-OECD.

לעומת זאת, כאשר משווים בין המדינות את ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד, מוצאים את ישראל רחוקה מראש הרשימה.

ההוצאה הלאומית לתלמיד בישראל עומדת על 6,540 דולר (על בסיס שווי כוח הקנייה) לעומת 7,061 דולר בממוצע במדינות ה-OECD.

על פי נתוני הלמ”ס הללו, התלמיד הישראלי מקבל פחות משאבי חינוך בהשוואה לתלמיד ברוב מדינות ה-OECD. ניתוח של ההוצאה על החינוך היסודי והעל-יסודי ב-2004 מראה כי בדירוג מול המדינות החברות בארגון ה-OECD, ישראל הייתה ניצבת במקום ה- 16 בלבד בחינוך היסודי ובמקום ה-22 בחינוך העל יסודי.

הסיבה לעובדה שכל תלמיד מקבל פחות משאבים טמונה בשיעור הצעירים, בגילאים 24-0 שמהווים 44% מהאוכלוסייה. לעומת 29.9% בדנמרק, 30.4% בהולנד,כ-29% בבלגיה ובשוודיה, 26.4% בגרמניה, 24.7% באיטליה וכ-%36.8 באירלנד.

היחס הגבוה בין ההוצאה על מוסדות החינוך לבין האוכלוסייה בגילים 25-64 בישראל שמהווה 45% מהאוכלוסייה, מעיד על הנטל הכבד המוטל על כתפי האוכלוסייה בגיל העבודה, שמממנת את מערכת החינוך”.

כנראה שיעניין אותך גם: