סלומון טקה: הפרקליטות מכשירה את הרצח הבא

קראתי בפוסט של הפרקליטות את השתלשלות האירועים על סמך “ניתוח הראיות” בהוצאתו להורג של סלומון טקה ז”ל. מה יש להגיד, הרבה שאלות, רגשות ותהיות מתרוצצות במוחי מאז שנחשפתי לתיאור של מח”ש. אני חש בעיקר כעס. כעס על טיוח של עוד צעיר שאפילו מהתיאור והסרטון שהעלו, לא ברור עדיין איך נורה למוות באופן המזעזע הזה. עוד יותר לא ברור, איך העונש הקליל נמצא כבר בשלבים מתקדמים.

לפי התיאור שמספקת מח”ש, הכול התחיל בזה שאשתו של השוטר ראתה מספר נערים שאחד מהם בן 13, מוסר 50 שקלים לשלושה נערים אחרים, ו”שמעה אותם משוחחים עימו על תשלום נוסף, תוך איום לכאורה, והדבר עורר את חשדה”. מעניין, את כל ההתרחשות הזו קלטה אשת השוטר בגן הציבורי. כיצד בדיוק הבינה שמדובר באיום? האם היא שמעה את תוכן האיום? זיהתה תנועות מאיימות? בשלב הראשוני הזה, מהו המרחק בין משפחת השוטר לבין הנערים? לא ברור.

השוטר ומשפחתו עוזבים בשלב הזה את הגן הציבורי, אך השוטר שלא היה בתפקיד באותה עת, שב אליו בעצמו, כי אשתו שמעה אותם מדברים על כסף ואיך אפשר שלא לחשוד בקבוצת נערים ועוד ממוצא אתיופי שיושבים בגן ציבורי?

השוטר הזדהה והציג תג, שאל על האירוע והנער בן ה-13 אישר שמסר כסף לאחרים. בשלב הזה השוטר פונה לאחד הנערים ומבקש ממנו לרוקן את הכיסים. מעניין שבתיאור האירוע לא מציינים אם אכן נמצא שם השטר “החשוד”. עד השלב הזה, חשוב לציין, סלומון טקה ז”ל בכלל לא היה חלק מהאירוע ולא נכח בגן הציבורי. רק בשלב הזה הוא מגיע, לאחר שלא ברור מה בדיוק היה בכיסים של הנער שהשוטר חשד בו.

בשלב הזה, סלומון ז”ל מבקש מהשוטר להזדהות. השוטר מזדהה ולפי התיאור של מח”ש, סלומון ז”ל אמר לו שהתעודה מזויפת. פתאום ובלי שום סיבה מתוארת – מתחילים הנערים וסלומון ז”ל לקלל השוטר. בשלב הזה, הנערים רואים שהשוטר נושא אקדח ואומרים לו שהוא מזויף. ואז מתואר שהנערים הולכים אחרי השוטר וממשיכים להקניטו ולקללו.

בואו נעצור רגע. אני לא יודע כמה פעמים נתקלתם בשוטר בחייכם, אבל אני מעולם לא שמעתי על שוטר שפשוט מסתובב והולך בעיצומה של סיטואציה כזאת. איכשהו, על פי התיאור של מח”ש, זה מה שקרה. פתאום הוא הולך והנערים אחריו.

בהמשך התיאור, מסופר כי השוטר החליט לעזוב את הגן הציבורי מתוך חשש שהאירוע יסלים. הנערים הולכים אחריו ומאיימים עליו (מציינים שטקה עצמו איים). רק בשלב הזה מחליט השוטר להתקשר למוקד, וציין שהוא מרגיש מאוים.

לא ברור מדוע עד השלב הזה, השוטר שלא היה בתפקיד ולא ראה/שמע בעצמו כל איום (הרי זו אשתו ששמעה וחשדה במשהו עמום ולא מוסבר), החליט להתקשר למשטרה רק בשלב הזה.

לאחר שנסוג והתקשר למשטרה, הוא המשיך לצעוד ואז ראה את המשפחה שלו במרחק 25 מטר. הוא החליט לא להתקרב אליהם בגלל “חשש לשלומם”, ונכנס לחנייה של בית סמוך. ואז לפי המתואר, סלומון ז”ל וחלק מהנערים הרימו אבנים, השוטר הזהיר אותם והם זרקו עליו בכל זאת. לפי התיאור, שתי אבנים פגעו בשכם ימין ובזרוע שמאל.

לפי הסרטון, השוטר מתחבא בבניין לא מאוכלס שנמצא בשלבי בנייה. כלומר, אם הוא חש שחייו בסכנה, הוא יכול היה למצוא בו מסתור, אבל במקום לנסות להתחבא, השוטר מחליט לרוץ לכיוון הנערים, שולף אקדח ומכוון עליהם. הוא דורך את האקדח וצועק לעברם לעזוב – בשלב הזה יש פתאום ואקום.

*ואז* מיד לאחר מכן, הוא מכוון את הנשק לכיוון האספלט ויורה – בניגוד לנהלי המשטרה –  כמו שהם בעצמם מציינים.

מספר שאלות הזועקות מהתיאור:

1. כיצד הבינה אשתו של השוטר שמדובר באיום של הנערים על נער אחר?

2. אם חשדו בני הזוג שמדובר באיום, כלומר לא בסכנה מיידית, ומאחר שהשוטר לא היה בתפקיד באותה העת, מדוע לא הזמינו ניידת?

3. בשלב שבו השוטר מתערב, האם הוא מוצא את הכסף שלכאורה גנבו האחרים?

4. מה גורם לשוטר נושא נשק לצאת מגן ציבורי כשנערים בני 16 בממוצע הולכים אחריו?

5. למה השוטר שמתחבא באתר בנייה, מחליט להסתער על צעירים שלכאורה זורקים עליו אבנים, במקום להסתתר במבנה?

6. בשום שלב לא מצוין כי הנערים פנו למשפחת השוטר או איימו עליה, אם כך – מדוע הוא חשש לשלומם?

7. האם נמצאו דגימות ד.נ.א של סלומון טקה ז”ל על האבן שהפרקליטות מציינת במפורש את מידותיה – האבן שפגעה בשוטר?

8. האם השוטר לא יכול היה להימנע מריצה לכיוון הנערים כשהם לכאורה משליכים עליו אבנים? ואם הושלכו עליו אבנים שגרמו לו לחוש סכנה, איך הוא הגיע למרחק 3-4 מטרים מהנערים?

9. לאחר שהגיע למרחק כל כך קרוב לנערים, מדוע דרך את נשקו לעברם? מדוע ירה לכיוון הרצפה ולא בהתאם לנוהל?

10. אם הצליחו לפתור את כל התעלומות באופן כל כך משכנע, מדוע מסרבים בפרקליטות לתת את חומרי החקירה והסרטונים מהמצלמות לידי המשפחה?

אפילו מתוך תיאורי הפרקליטות עצמה, על סמך חקירת מח”ש, עולים מחדלים חמורים מאוד בהתנהלות השוטר באותו ערב. מתוך התיאור שלהם ניתן להבין שצעירים אתיופים בישראל יכולים להיות מוצאים להורג בגן ציבורי, והעונש המקסימלי שיקבל אותו מוציא להורג הוא שלוש שנים. לכל היותר. הרבה מעבר לעונש, ההמלצה הזאת מבטאת את העובדה שעבור המערכת, דם של צעירים אתיופים אינו בעל ערך במדינת ישראל. המלצה זו היא בגדר תשתית לחורבן המשפחה הבא, מכשירה את המשך הפגיעה בצעירות וצעירים אתיופים במרחב הציבורי.