טבע פוליטי
יש שמבחינים בין אסונות טבע לבין אסונות מעשי ידי אדם. בעוד שהראשונים נתפסים כבלתי נמנעים וכגזירת גורל, האחרונים נתפסים כמיותרים וכנפשעים, או מנקודת מבט אחרת – ככאלה שנבחרו כברירה הכי פחות גרועה ועל כן מוצדקת. התוצאות הקשות של הוריקן סנדי בארה”ב ובקאריביים מדגימות פעם נוספת את חוסר היכולת הממשי בתקופתנו להבחין בין אסונות טבע לבין אסונות מעשי ידי אדם, ואת חוסר הצדק המשווע שמגולם בטבע בן זמננו אשר התרחק מרחק גדול יותר מאי פעם בעבר מלהיות טבעי.
על אף שהתחממות האקלים לא הוזכרה כמעט בכלל בתקשורת האמריקאית (כך לפי איימי גודמן מ”דמוקרטיה עכשיו” ב-31 באוקטובר), ועל אף שכפי הנראה המועמדים לנשיאות החליטו שלא לעסוק בהתחממות זו, מומחי אקלים משוכנעים שהטמפורטורה הגבוהה של מי האוקינוס היא הגורם לעוצמה חסרת התקדים של ההוריקן. בשונה מהדיון הציבורי המרכזי בארה”ב, שבו התחממות האקלים נחשבת לסוגיה שנויה במחלוקת, מחקר מראה שהדיון הציבורי בנושא במדינות אחרות כמו הודו, סין וברזיל מקבל את הקונצנזוס המדעי בנושא.
בשונה מיחסה של התקשורת המרכזית, הקשר בין עוצמתה של סנדי ושל סופות אחרות להתחממות האקלים זוכה לדיון הולך וגובר בבלוגים ובאתרים, ואפילו אצל בלומברג תחת הכותרת “זה התחממות גלובלית, טמבל”. גם אם התחממות האקלים לא גרמה לעצם התהוות ההוריקן הספציפי הזה, היא לבטח תרמה תרומה מכרעת לעוצמתו ההרסנית חסרת התקדים. מומחים משוכנעים שתדירות ההופעה של הוריקנים ועוצמתם ילכו ויגברו עוד יותר כתוצאה מההתחממות.
האחראית העיקרית להתחממות זו היא, לפני כל מדינה אחרת, ארה”ב. אך מרבית הנזקים נגרמו במדינות העניות מדרום לארה”ב. לא זו בלבד שהשכנים מדרום לא נהנו מרמת חיים שמתקרבת לממוצע בארה”ב, אלא שכעת הם גם סופגים את מרבית ההשלכות השליליות של אותה התנהלות אמריקאית חסרת אחריות.

אולם, יש לדייק ולומר שהאשמה אינה ניצבת לפתחה של ארה”ב באופן כללי ובטח לא של כל אזרחיה. האשמה נעוצה לפני כל דבר אחר במדיניות הכלכלית ששולטת בה ובמדינות רבות אחרות מזה עשורים רבים, ולפיה צמיחה פיננסית היא המטרה הכלכלית הראשונה במעלה של הממשלה, כל ממשלה. אובמה, כמו נשיאים רבים לפניו, לא קידם דרך אחרת. הגברת הצריכה נתפסת על ידי קובעי המדיניות כגורם הכרחי להשגת צמיחה פיננסית מתמדת. לא הקטנת הפגיעה בסביבה, לא הגדלת הזמן הפנוי שעומד לרשות האזרחים, לא הגדלת השוויון בין האזרחים במדינה ובין מדינות בעולם, לא קידום שלום. כל המטרות הללו הן משניות למטרת העל – הגדלת הצמיחה הפיננסית. אם צריך מלחמה כדי להשיג אותה, נילחם. אם צריך לפגוע עוד יותר בסביבה, נעשה גם את זה.
הגיע הזמן להבין שצמיחה פיננסית אינה משפרת בתקופה הנוכחית את חייהם של בני אדם. ההפך הוא הנכון. צריך גישה אחרת לחלוטין.


