טלי פחימה - סוכנת ק.ג.ב שלא למדה בקיימברידג`, ו"מיהו פוסט-ציוני?"
“”אני מכירה אישית חמישה פעילים של השמאל שנהנו מהכנסת האורחים של זכרייה זביידי בחודש האחרון, אף אחד מהם לא נעצר? אז מדוע פחימה?
התשובה היא שהפרופיל שלה אינו הפרופיל המתאים לפעיל שמאל. כוחות הביטחון הישראליים יודעים כיצד צריכים להיראות פעילים שמאליים: סטודנט או אקדמאי מרקע של מעמד בינוני, עדיף ממוצא אשכנזי, חבר בקבוצות שמאל קטנות. כלפי אנשים כאלה קיימת סובלנות כיוון שניתן לפקח ולשלוט בהם.
טלי פחימה היא כמו סוכן ק.ג.ב בריטי שלא למד בקיימברידג`.~ היא מזרחית, היא לא אקדמאית, היא חיה בעיירת פיתוח דרומית ענייה, והפעילות הפוליטית היחידה שלה היתה להצביע עבור אריאל שרון. להפגין עניין פוליטי בגורל הפלסטינים כך לפתע, זה בגדר איסור בישראל”
כך כותבת דפנה ברעם במאמר במגזין האנגלי השמאלי “Newstatesman”
ברעם מציגה גם את מקרהו של הסרבן רמי חסון, עליו נגזרו תקופות מאסר חוזרות ונשנות, ארוכות יותר משל סרבנים אחרים וכן את העונש האכזרי שהוטל על מרדכי ואנונו, כמקרים של ענישה בלתי פרופורציונאלית המוטלת על מי שנתפס בעיני השלטונות כמאיים על הסדר החברתי והפוליטי, אלה העלולים לעורר את הקהילות מהם הם מגיעים לשאול שאלות. הענישה והרדיפה של השלטון נועדה לבודד ולדכא את המורדות והמורדים החריגים הללו. (ההפנייה למאמר פורסמה על ידי דפנה ברעם באתר “קדמה”).
לו תושבי קרית גת היו יותר בטוחים בזהותם הישראלית הם היו נוהגים אחרת בטלי פחימה, כותב יוסי יונה.
“לבי לבי על קריית-גת. ממש חראם. בעוד תושביה מתרפקים על הכוכבת שלהם, נינט טייב, שזה עתה מלאה שנה לכוכבה שדרך, באה טלי פחימה ומקלקלת להם את השמחה. מה הם ביקשו בסך הכול? קצת נחת, להראות שלא הכול דפוק בעיר הזאת. נכון, האבטלה גואה, אין פיתוח, העוני מרקיע שחקים והחינוך על הפנים. אבל יש בעיר גם פוטנציאל ויש בה כשרונות לרוב ורבה אהבת ישראל, תמה ותמימה. ואז באה עוכרת ישראל, זאת שאוהבת ערבים, והמיטה עליהם קלון. אוי לבושה. תושבי העיר מבקשים להדגיש, על-פי הדיווחים, שפחימה מהווה גידול פרא בגינה שכולה צמחיית נוי פטריוטית”.
התגובות למאמר של יוסי הם נושא למחקר מרתק בפני עצמו.
שני עורכי דין י` ארנון וי` פסטינגר תבעו זה את זה בתביעת הוצאת לשון הרע. כבוד השופט נועם סולברג מבית המשפט בירושלים סומך את פסק דינו על הבחנות בנייר הלקמוס האידיאולוגי שיודע להבחין בבירור בין ציונים, אנטי-ציונים, פוסט ציונים מתונים ופוסט ציונים רדיקלים נוסח עזמי בשארה, שזה ממש הוצאת לשון הרע.
בגמר הדיון נמצא, כי עו”ד י` ארנון איננו ציוני על-פי ההגדרה המקובלת. אדרבא, על-פי הליכותיו, דומה כי הוא `פוסט-ציוני`, וכי השקפת-עולמו נחזית בעיני הבריות להיות אנטי-ציונית.
עם זאת, לא עומדת לעו”ד י` פסטינגר הגנת אמת הפירסום. השקפת-העולם של עו”ד י` ארנון איננה רדיקאלית אנטי-ציונית
עומדת לו, לעו”ד י` פסטינגר, הגנת הבעת הדעה. עו”ד י` ארנון נשא בתפקיד ציבורי, ועל הפרק עמד נושא ציבורי-ערכּי מן המעלה הראשונה. עו”ד י` פסטינגר הביע את דעתו-שלו על דעותיו של עו”ד י` ארנון, בתום-לב. לדידו של עו”ד י` פסטינגר, באה השקפת העולם שיִיחס לעו”ד י` ארנון לידי ביטוי בהתנהגותו של עו”ד י` ארנון כיו”ר הוועדה לשלטון החוק ולזכויות האזרח בכלל, ובהחלטתה המסעירה של הוועדה בנושא `מדיניות החיסולים`, בפרט. סעיף 15 (4) לחוק, מהווה איפוא הגנה טובה לעו”ד י` פסטינגר.
95.
96.
עו”ד י` ארנון ישלם לעו”ד י` פסטינגר פיצויים בסך של 8,000 ₪.
עו”ד י` ארנון יישא בהוצאות המשפט, וכן ישלם לעו”ד י` פסטינגר שכ”ט עו”ד בסך של 25,000 ₪ בצירוף מע”מ.”
(תודה לעו”ד דן יקיר על ההפנייה)


