לחון את יונתן היילו (מפרט הנדסי לשופט על "נקודות יציאה")
לְאוּלָם הַמִּשְׁפָּט מִסְפָּר ״נְקֻדּוֹת יְצִיאָה״:
הַדֶּלֶת מִמֶּנָּה בָּאתָ וְאֵלֶיהָ תָּשׁוּב
הַדֶּלֶת מִמֶּנָּה הוּבָא הַנֶּאֱשָׁם אָזוּק לְהַכְרָעָתְךָ
הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה לְכָל אָדָם (כִּמְעַט),
וְהַדֶּלֶת שֶׁשִּׁלְּטָהּ יִזְהַר בְּמִקְרֶה חֵרוּם בָּאַחַת.
קוּם מִכִּסְּאֲָ, עֲמֹד כַּנֶּאֱשָׁם מוּלְךָ
וְלֵךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַרְאֲךָ
בֵּין הָרְחוֹבוֹת בָּהֶן עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ
אַל תִּירָא
הֲרֵי מָלְאָה כָּל הָאֶרֶץ מִשְׁפָּט
מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם
לְךָ, לַנֶּאֱשָׁם וּלְאַנָּס
מִשְׁפָּט אֶחָד עַל מַרְאָה גּוּפְךָ
עַל מָה הָיָה עוֹשֶׂה בְּתוֹכְךָ
שָׂם, כֵּן, שָׂם
הֵיכָן שֶׁהוּא מוֹלִיךְ אוֹתְךָ
נוֹכֵחַ-נִפְקָד
כְּבוֹדוֹ, מַדּוּעַ כֻּלְּךָ נִרְעַד?
כְּשֶׁהוּא רַק פּוֹתֵחַ אֶת הָרוֹכְסָן
אֵיזֶה שִׁטָּפוֹן מֵצִיף אוֹתְךָ פִּתְאוֹם
מֵצִיף אֶת כָּל מָה שֶׁעוֹלֵל לְךָ
כָּאן, בְּךָ, עָמֹק
שׁוּב וְשׁוּב
תִּתְמוֹדֵד עִם זֶה כְּמוֹ גֶּבֶר!
תִּהְיֶה שׁוֹמֵר חֹק!
רוּץ רִיצַת אָמוֹק!
כְּבוֹדוֹ,
מַדּוּעַ רַגְלֶיךָ כַּבְּדוּ וְכוֹשְׁלוֹת?
מַדּוּעַ אֵינְךָ כְּבָר מוֹסֵר עֵדוֹת בַּחֲדַר הַחֲקִירוֹת?
אֵינְךָ רוֹאֶה אֶת נְקֻדּוֹת הַיְּצִיאָה?
מָה? גַּם לֹא אֶת הַזּוֹהֶרֶת פִּתְאוֹם?
הִנָּהּ הִיא –
הוּא מִסְתּוֹבֵב.



