• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

למה הם מתכוונים כשהם אומרים להשקיע בילדינו

יוסי דהאן

שוויון הזדמנויות בחינוך פרושו שהזדמנויות חינוכיות צריכות להיות מוענקות לכל ילדה וילד באופן בלתי תלוי ברקע החברתי והכלכלי שממנו הם באים, כלומר ילדים, והם הולכים ומתרבים, ממשפחות מעוטות אמצעים צריכים לזכות במשאבים רבים יותר על מנת ליהנות מהזדמנות חינוכית שווה. על פי הדיווח של אור קשתי ב”הארץ” זה לא עומד להתרחש בשנה הקרובה.

“החלטת משרד החינוך לשנות את שיטת תקצוב שעות הלימוד בבתי הספר היסודיים, ולבססו על תקן בסיסי לכיתה בעוד שהסיוע לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך יהיה רק באמצעות “סל טיפוח”, “מבטלת הלכה למעשה את המחויבות הבסיסית של משרד החינוך לפעול לצמצום הפערים בין התלמידים”. השינוי במדיניות אף “יביא להרחבה ולהעמקה של הפערים” – כך קובע נייר עמדה שהגישו אנשי “מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל” לראשי משרד החינוך בסוף השבוע.
…

“כפי שפורסם ב”הארץ” לפני כחודש, החליטו ראשי משרד החינוך להקצות בשנת הלימודים הקרובה רק כ-60 אלף שעות לימוד לטובת המדד החדש – כ-5% מכלל שעות הלימוד. זאת, בהשוואה לכ-20%-15 המועברים כיום במסגרת “העדפה מתקנת”. לדברי משרד החינוך ההחלטה התקבלה על רקע הקיצוצים המתמשכים בתקציב המשרד.

מנייר העמדה של “מרכז טאוב” עולה כי “רוב בתי הספר שייהנו מהשינוי יהיו במגזר היהודי הממלכתי בעשירונים `החזקים` (עשירונים 4-2), ולמעלה ממחצית בתי הספר שיפסידו שייכים לעשירונים החלשים מבחינה חברתית-כלכלית (עשירונים 10-6). הפער בין המרוויחים למפסידים בולט במיוחד במגזר הערבי”. החוקרים מתקשים לאמוד את היקף “הרווח” ו”ההפסד” בשעות הלימוד, בין השאר כיוון שבמשרד החינוך סירבו למסור נתונים בנושא.

“כשם שאין להתמודד עם הצעות לקיצוץ בתקציב החינוך המיוחד על ידי השוואת התקצוב לילדים בעלי לקויות קשות ומורכבות לזה של ילדים בעלי לקויות למידה קלות יותר”, נכתב בנייר העמדה, “כך גם לא יעלה על הדעת להתמודד עם קשיי התקציב של החינוך היסודי על ידי הנהגת שיטת תקצוב, המביאה לכך שכיתה בת 40 תלמידים ביישובים מבוססים תתוקצב באופן זהה כמעט לחלוטין ככיתה בת 40 תלמידים ביישובים פריפריאליים”.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים פוליטיקאי מלהג על “ילדינו הם עתידנו”, ו”להשקיע בהון האנושי” או “הפתרון הוא חינוך” תעבירו לתחנה אחרת.

על הפרה בוטה נוספת של עקרון שוויון ההזדמנויות מסביר דר` שלמה סבירסקי מ”מרכז אדוה” – המשמעות האמיתית של “מהפיכת שוחט” בכתבה של תמרה טראובמן.

“רפורמת שוחט, שהוצגה בשבוע שעבר, מיועדת לחלץ את מערכת ההשכלה הגבוהה מהמשבר בו היא מצויה – במסגרת יישום הרפורמה יגדל התקציב הממשלתי להשכלה ב-1.5 מיליארד שקלים. מניתוח שביצע מרכז “אדוה” למידע על שוויון וצדק חברתי עולה כי בפועל, הרפורמה מחזירה ומשווה את תקציב ההשכלה הגבוהה לימים שלפני הקיצוצים, לפני כשש שנים, אך אין בה תוספת של ממש. הגידול בהכנסות המוסדות להשכלה גבוהה יגיע בעיקר מכיסם של הסטודנטים, שיידרשו לשלם שכר לימוד גבוה בכ-70%, ומתרומות של נדבנים בעולם, שיגייסו האוניברסיטאות.

“אין גידול בתקציב לסטודנט אלא החזרה של הקיצוצים”, אומר המנהל האקדמי של מרכז אדוה, הד”ר שלמה סבירסקי. מכיוון שההוצאה הממשלתית לסטודנט לא גדלה, “השיפור בתקציב ייעשה על חשבון הסטודנטים, שישלמו שכר לימוד גבוה יותר, ולא על חשבון קופת האוצר”. לפי הרפורמה המוצעת, יגדלו הכנסות מוסדות הלימוד ב-605 מיליון שקלים כתוצאה מהעלאת שכר הלימוד. האוניברסיטאות יידרשו להגדיל את הכנסותיהן מתרומות ב-150 מיליון שקלים נוספים.

לטענת סבירסקי, הרפורמה מאמצת את המודל של המכללות הפרטיות, שיצרו נורמה חדשה במערכת ההשכלה הגבוהה, שבה מתבסס שיעור הולך וגדל בתקציב על הכנסות משכר לימוד במקום על תקציב הממשלה. “זה חלק ממגמה של משרד האוצר לצמצום התקציב”, הוא אומר. “מה שמעניין הוא שמי שעושה את העבודה הוא לא ביבי נתניהו אלא בייגה שוחט, בכיר במפלגת העבודה, והשרה יולי תמיר”. 

כנראה שיעניין אותך גם: