למי איכפת שעכו בוערת?
חוקר וכותב בנושאים של אזרחות, מזרחיות חינוך ודמוקרטיה, ובמיוחד אקטיביזם פוליטי עכשווי. בעבר חבר בקשת הדמוקרטית המזרחית
ברשת מתרוצצת עכשיו עצומה/בקשה/ויכוח בשאלה הרת גורל “האם יש לקיים את פסטיבל עכו?” אנשים נפצעים, רחובות בוערים, חנויות נבזזות, האלימות חוגגת – מה איכפת. העיקר לקיים את הפסטיבל כי צריך להראות שהחיים נמשכים, וכי אסור להטיל עונש קולקטיבי, וכי, וכי, וכי. אני לא יודע אם צריך לקיים את הפסטיבל. הרי זה באמת נשמע קצת מגוחך/תמים/ או סתם מרגיז לחשוב שקיום הפסטיבל יעלים את האיבה ואת הקושי. ברור שקיום הפסטיבל הוא לא העניין של תושבי עכו, בטח לא אלה הנמצאים בעין הסערה, אלא של “החוצנים” המעוניינים להרגיש שהשקט שב על כנו. אבל אני רוצה להפנות קריאה למנהיגים, אם יש עדיין דבר כזה. יש לי הרגשה שברגע אחד אפשר להפסיק את המהומה הזו, מבלי לעסוק, כפי שעוסקים בכך מיטב הטוקבקיסטים שלנו, בשאלה מי המתחיל ומי אשם. סעו לשם.<StrippedTag/FONT>
כן, פשוט סעו לשם: חברי ממשלה, חברי כנסת, פוליטיקאים המחפשים את עולמם. סעו לשם. עימדו ברחובות ודברו עם האנשים. תגידו להם ישירות שאיכפת לכם, שאתם לא רוצים לראות אלימות, שיש עתיד ליחסים של יהודים וערבים בעכו, ובכל עיר מעורבת אחרת. סעו לשם והתמזגו בקהל. אל תעמדו על מרפסות, אל תסתתרו במערות ותערכו ישיבות ממשלה סימבוליות וחסרות משמעות. פשוט סעו. <StrippedTag/FONT>
פשוט סעו, כי להצהרות שלכם מירושלים אף אחד לא מאמין. כי אתם קניתם ביושר את אי האמון הציבורי בכם, הפוליטיקאים, ועכשיו אתם יכולים להראות שאתם עדיין מחוייבים לאותם בוחרים שאת קולם אתם מבקשים. <StrippedTag/FONT>
ציפי לבני, אהוד ברק, אלי ישי, בנימין נתניהו, זבולון אורלב, אפי איתם, רוני בר און, והאחרים. כולכם שועלי קרבות פוליטיים של מסדרונות וחצרות אחוריים, תראו לנו שאתם לא מפחדים. סעו לשם. הדיבורים שלכם חסרי תועלת. תוכיחו לנו במעשים. <StrippedTag/FONT>


