לנתניהו מותר להפר את החוק

משפט הזהב של בנימין נתניהו, “אויבינו לא שונאים אותנו בגלל מה שאנחנו עושים, אלא בגלל מי שאנחנו”, הוא בסיס השכנוע העצמי שלו בחפותו. כלומר, נתניהו סבור כי השיפוט כלפיו חייב להיות רק על פי מי שהוא ולא על פי מעשיו. מאחר שהוא ראש הממשלה, הרי שאין ביכולתו לבצע פשע כלשהו, כי הוא מצוי בראש הפירמידה, מעל כולם, ומגיע לו להיות מעל שלטון החוק.

למעשה, כל עמלו של נתניהו על פני האדמה היה להילחם עד חורמה ברעיון של שוויון בין בני האדם וליצר היררכיה אנושית שבה ימנה עם יחידי הסגולה העומדים בראשה. פרויקט הטרור שלו נועד לשווק את האיסלאם כאויב האנושות וכתחתית הסולם החברתי-אנושי שבשבילו חובה להשעות את החוק, כלומר את השוויון מול החוק. הפרויקט נועד כל כולו לאפשר מרחב פתוח נטול חוק לתקיפים ולחזקים במערב שהם בראש הסולם החברתי, כדי שיוכלו להתעשר ולשלוט. ולהם – ורק להם – מותר להפר את החוק.

אלא שלא מדובר בגחמה אישית של נתניהו, לפרויקט שלו יש הסכמה רחבה מאוד בישראל. המשטר ההיררכי אתני-מעמדי בישראל מתבסס על ההנחה כי מה שחשוב הוא לא מה את/ה עושה אלא מי את/ה. הבנה חשובה זאת של המשטר הציוני ניתבה מלכתחילה את היהודים המזרחים לא להיאבק למען שיוויון אזרחי, אלא על עצם הכניסה לקבוצה היהודית החזקה ועל התחלקות בשלל. האחדות האתנית היהודית הזאת משאירה בתחתית הסולם מיליוני פלסטינים ללא זכויות אזרח ותחת דיכוי – עניין שמקובל מאוד על רוב האוכלוסייה היהודית. לדוגמא, המעמדות הנמוכים היהודים בישראל שלהם יש אינטרס להתקומם ולמחות בשם השוויון האזרחי, נאחזים בתעודת הביטוח שלהם בישראל – היותם יהודים. לאזרחות הישראלית או להיותם אזרחים אין ערך בעיניהם. היחידים שמשתמשים באזרחותם במשא ומתן שלהם עם השלטון הם תושביה הפלסטינים של ישראל.

לזה מתווסף גם החינוך האמריקאי קפיטליסטי של נתניהו, שלפיו יחידים מוכשרים גנטית זכאים לעושר ושליטה על חברה האנושית ביחס ישיר לרמת הכישורים הנמדדים שלהם. גם רעיון זה מקובל עד מאוד ואף מהולל בחברה הישראלית. ולכן, רעיון השוויון האזרחי בין בני האדם שמתבטא כעת בהגשת כתב אישום נגד נתניהו זוכה לאופוזיציה גדולה יחסית בישראל. נתניהו וציבור אוהדיו מטפחים את רעיון זכאותו ליחס מיוחד, אלא שמשפטנים בישראל מעלים את טיעון ‘קל וחומר’ כלפי נתניהו. כך, לדבריהם, איש ציבור צריך לשמש דוגמא ומופת ליושרה ואם ביצע פשע אז היה צריך לפרוש עוד בשלב החקירה המשטרתית כנהוג בדמוקרטיות מתוקנות, ולא לנצל את זה שאין בחוק חובה לראש הממשלה נאשם אלא רק לשרים נאשמים.

רשויות החוק מעמידות פנים כי ישראל היא דמוקרטיה תקינה, אך ישראל היא לא דמוקרטיה ולא תקינה. מסתבר שכאשר אין שוויון אזרחי בין כל בני האדם בין הים לירדן וכשהמדינה מחזיקה מליוני אנשים ללא זכויות אדם, קל מאוד לפרום את ההסכמים הג’נטלמניים בין אנשי המעמד השליט. שהרי ממילא שלטון החוק הישראלי מנהיג חוקים מיוחדים המיועדים לקבוצת הפלסטינים וחוקים מיוחדים ליהודים. אז מה הבעיה שיהיו גם חוקים מיוחדים לשליט ולמשפחתו? מספיק שאאוטסיידר כמו נתניהו יחליט שהוא רוצה להמשיך חיי השחיתות והנפוטיזם כדי שיהיו לו תומכים יהודים רבים, גם אלו שאינם נמנים עם השכבה הענקית של המוטבים המתפרנסת ממפלגת השלטון. כך, ההתנגשות של נתניהו עם רשויות החוק חושפת את המשטר בישראל במערומיו.