• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מ"כלבוטק" לטוקבק

יונה ברגור

תגובת בטן למאמרו של עורך “ידיעות אחרונות” רפי גינת, “אבירי המוסר הכפול”

 ביום ששי, 28.7.06

אין מחילה לרמטכ”ל, המתוודה שכל מה שהוא מרגיש, לאחר הטלת פצצה של טון על בית מאוכלס באזרחים זה “חבטה קלה בכנף המטוס”, אולם ניתן להבין שכאשר החייל מס` 1 במדינה מגיב על פעולות צבאו וחיל האוויר שלו, הוא גורס את חובת הגיבוי וחיזוק רוח הלחימה. כאשר ראש הממשלה הנוכחי טוען שאין הנחיה להרוג אזרחים חפים מפשע, אפשר להאמין לו, שהרי איזה ראש מדינה ייתן הכשר למבצעים בלתי ראויים מסוג זה. ברור שבתוקף תפקידו הוא חייב להימנע מלתת פקודות חיסול של אזרחים חפים מפשע,אפילו הם ממחנה האויב, אבל הוא חייב, כמובן, ואין זה תפקיד משני,  לתת פקודות למניעה של הרג אזרחים, תוך כדי לחימה, אחרת כל הטיעון של צדקת מלחמתנו הנוכחית יקרוס.

אבל כאשר העורך הראשי של העיתון הנפוץ במדינה, רפי גינת , העורך של “ידיעות אחרונות” יוצא במאמר בעמוד הראשון של עיתונו, ביום ששי האחרון, בקריאה “למחוק כפרים, המשמשים אכסניה לטרור של החיזבאללה”, צדקת תגובותינו לפעולות נגדנו הולכת ופגה; כאשר אביר המוסר הישראלי, משתמש בעיתונו, רב התפוצה, על מנת “לשטוף באש רותחת את מחבלי החיזבאללה, את עוזריהם, את משתפי הפעולה ומעלימי העין ואת כל מי שמריח חיזבאללה- ושימותו חפים מפשע שלהם במקום חפים מפשע שלנו”, הוא הגיע לשפל התקשורתי של חבורת הטוקבקים המופרעים, המציפים את הפורומים השונים, ואילו אנחנו, כולנו, הגענו לשפל מדרגה מוסרי שאין ממנו חזרה. כאשר קוראים, בריש גלי, למניעת שכול והרג ילדים ואזרחים ישראלים, באמצעות הרג וגרימת שכול המוני, ללא אבחנה, בצד השני, אז “לא יהי חלקי עימכם”!

דבריו של עורך ידיעות אחרונות, אינם צודקים יותר מאשר דבריו של מנהיג החיזבאללה, הרואה בנו את בני השטן, הראויים להשמדה. מי שמשתמש במלים, בכלים ובכללים של האויב  הרע והמעוות אינו טוב יותר ממנו. ומי שחושב שהרג ומחיקת כפרים ייתנו לנו שקט וחיים של שלווה במדינתנו, ובצפון הארץ, טועה ומטעה, בכוונה תחילה, תוך שהוא נותן דרור ליצר הנקם שלו ולהפגת תחושת הכאב והעלבון על כישלונות צבאיים, שהם חלק מכל מלחמה, אפילו אם המלחמה היא של צה”ל.

שכול הוא שכול, הוא שכול, גם בלבנון; גם בעזה וגם בשכם; ילדים יתומים הם יתומים, בין אם הם ישראלים, פלשתינים, שיעים או יהודים; הזכות לבכות על האובדן של היקרים, היא לא רק שלנו אלא גם שלהם ותגובת הנקם של רפי גינת, אם היא, אכן, מוצדקת, היא גם לגיטימית אצל כפריי דרום לבנון ולוחמי החיזבאללה, המשתמשים בהם, אומנם,כמגן אנושי, אך זיהויים, ע”י העורך הנכבד, כ”גנבי סוסים וכסוחרי סמים” אינו ראוי יותר מאשר לזהות אותנו כאויבי האיסלאם ושלוחי האימפריאליזם האמריקאי.  

כיצד ייתכן, שמאמר מסוג זה רואה אור בעיתון הנפוץ במדינה וזוכה ודאי למירב הגיבוי של קוראיו? דבריו אלו מצטרפים לדבריו של  עיתונאי בכיר, בעיתון מתחרה, בזכות תפישותיו של אביגדור ליברמן על אזרחיה הפלשתינים של מדינת ישראל.  והשחיקה במוסר היהודי הולכת וגוברת ; והדבקות בלאומנות פנאטית הולכת ומתעצמת, כך שכאשר מטיפים לנו ש”צריך להכות חזק- ומותר לנו להרגיש טוב עם זה”, רוב העם בהנהגת שרי הממשלה ומעצבי הדעה בתקשורת הפטריוטית, אינם קולטים שעברנו , לא רק, את גבולות הטעם הטוב, אלא איבדנו את המצפון הלאומי וחוששני גם את הצפון, תרתי משמע.

אם נגזר עלינו להילחם; אם נגזר עלינו להרוג ולהיהרג; אם נגזר עלינו לחטוף ולהיחטף; אם נגזר עלינו להפציץ ולהיות מופצצים; אם נגזרו עלינו טראומות שאיננו יודעים כיצד הן תשפענה בעתיד, אז מוטב שנשמור, לא רק את נפשותינו אלא גם את לשוננו, ונבין שאחרי שנכתוש; נחסל; נהרוג ונהרוס יהיה עלינו להמשיך ולחיות עם שכנינו, מלבנון, מעבר לגבול הצפוני ועם שכנינו, הפלשתינים, במזרח ובדרום. ולחיות, משמעותו, להביא תקווה חדשה לאזור העצוב הזה, תקווה של התפייסות; של קבלת האחר; של חיים, זה בצד זה, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו.

דברו ! היכנסו למו”מ! ישיר או עקיף! אחרת הקברים החדשים של היום לא יהיו האחרונים בעימות המחודש,  שבסיומו  נשכון לבטח, כל הצדדים לעימות, איש תחת קברו ואיש תחת מצבתו.

                                                                                    יונה ברגור

                                                פורום משפחות שכולות ישראליות פלשתיניות,

למען שלום, פיוס וסובלנות

כנראה שיעניין אותך גם: