ספרו החדש של אלמוג בהר: מילים שמרגישות כמו אפשרות
משורר, סופר ומבקר ספרות, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תש”ע
לפני כמה שנים קראתי בספר של אלמוג בהר את השורה “אנא מן אל יהוד”. בארבע מילים בלתי אפשריות, קנה אלמוג בהר את עולמי, ומאז אני שבוי שלו.
לכן אני שמח על ההזדמנות לספר על פרויקט הדסטארט לספר שירים חדש לאלמוג בהר: “שירים לאסירי בתי-הסוהר”.
המילים הטובות של אלמוג נעות בין עברית לערבית, בין יהדות לאיסלאם, בין יפו לאל-ניירב, בין כאב לתקווה.
בחרתי בשיר מתוך הספר העתיד לבוא, שמופיע בשלושה נוסחים שונים.
בימים מורכבים כאלה, סוף סוף מילים שמרגישות קצת כמו אפשרות.
שבת שלום,
אלעד בר-נוי
עורך מדור באסטה
*
נַסִיתֻ לִסַאנִי, אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ
וַלַא אַעְרֶף אֵיךְ נֶעֶרְפָה מִמֶּנִּי
בִּדוּנ צַוְתִהִ שׁוּב לְעַצְמִי לֹא צוֹתַתִּי
וַמַעַ קַלְבִּי גַּם רוּחִי הָלְכָה אַחֲרֶיהָ
וַבִּאלְחֻקוּק כַּלַאם לֹא נוֹתַר לִי מִמֶּנָּה
לַכִּנַ אֶלְחַ’וְף אַנְ אַחְ’רֻג’ כְּבֵן חוֹרֵג לָהּ
עַל כֵּן, אַחֲרֵי שֶׁסַּמִעְתֻ קַלְבִּי אלְאַגְ’וַף
צִוִּיתִי כִּי יַתַקַלַּבּ קַלְבִּי
וַּכֻּנְתֻ וַאקִף עִם לִבִּי בְּמַהְפֵּכָתוֹ
יָמִים אֲרֻכִּים, אַיַאם טַוִילָה,
וּשְׁנֵינוּ מְשַׁנְּנִים: כַּיְפַ נַסִיתֻ לִסַאנִי,
אֵיךְ כָּךְ אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ.
*
نسيت لساني, אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ
ولا اعرف אֵיךְ נֶעֶרְפָה מִמֶּנִּי
بدون صوته שׁוּב לְעַצְמִי לֹא צוֹתַתִּי
ومع قلبي גַּם רוּחִי הָלְכָה אַחֲרֶיהָ
وبالحقوق كلام לֹא נוֹתַר לִי מִמֶּנָּה
لكن الخوف ان اخرج כְּבֵן חוֹרֵג לָהּ
עַל כֵּן, אַחֲרֵי שֶׁسمعت قلبي الاجوف
צִוִּיתִי כִּי يتقلب قلبي
وكنت واقف עִם לִבִּי בְּמַהְפֵּכָתוֹ
יָמִים אֲרֻכִּים, ايام طويلة,
וּשְׁנֵינוּ מְשַׁנְּנִים: كيف نسيت لساني,
אֵיךְ כָּךְ אֶל הַנְּשִׁיָּה הִטַּלְתִּיהָ.
*
نسيت لساني, اِل هَنْشِيَة هِطَلْتِيهَ
ولا اعرف اِيخ نِعِرْفَة مِمِنِي
بدون صوته شُوب لْعَصْمِي لُو صُوتَتِي
ومع قلبي جَم رُوحِي هَلْخَة اَحَرِيهَ
وبالحقوق كلام لُو نُوتَر لِي مِمِنَة
لكن الخوف ان اخرج كِبِن حُورِج لَه
عَل كِن, أَحَرِي شِسمعت قلبي الاجوف
صِوِيتِي كِي يتقلب قلبي
وكنت واقف عِم لِبِي بْمَهْفِخَتُو
يَمِيم أَرُكِيم, ايام طويلة,
وُشْنِينُو مْشَنْنِيم: كيف نسيت لساني,
اِيخ كَخ اِل هَنْشِيَة هِطَلْتِيهَ.


