• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על אפלייה ומשאים ומתנים על שכר

איציק ספורטא

בשבוע הקרוב עיקר הדיון יהיה בפגישה, ועידה, או מה שלא תקראו לכך, באנאפוליס. פוטנציאלית זו פגישה חשובה אבל כמו שזה נראה לא תצא משם בשורת השלום, אלא עוד גרירת רגליים בתקווה שאו הכלב ימות או הפריץ. אני לא יודע מי הוא מי, אבל הרעיון מובן.

בינתיים קורים עוד דברים למשל, היום הוא היום הבינלאומי למאבק (באנגלית המונח הוא Elimination) אלימות נגד נשים נמצא ששליש מן הנשים בעולם הוכו, אולצו לקיים יחסי מין, או סבלו מהתעללות כזו או אחרת. נמצא שבישראל חלק ניכר מהתלונות נגד אלימות בכלל אינן מטופלות. בשנת 2006 לא טופלו כ-39% מהתלונות לעומת כ-22% מהתלונות בשנת 2000. רוב התלונות כ-67% הן של נשים. כרגיל אין כסף ומשאבים אחרים כדי לטפל בתלונות המדווחות שהן רק חלק ממעשי האלימות המתבצעים בעיקר על ידי מכרים ובני משפחה.

יש לזכור ששביתת המורים עדיין נמשכת ואף על פי שבעיתונים מדווח על התקדמות מסוימת במשא ומתן עדיין השביתה לא הסתיימה. מה זה 47 (השביתה התחילה בעשרה באוקטובר) יום שביתה לעומת הנצח, העיקר שהקופה מלאה והמצב הכלכלי מזהיר, זה שמערכת ההשכלה והחינוך מגיל 12 עד בכלל אינה פועלת זמן כה ארוך אינו משהו עד כדי כך חשוב שידיר שינה מעיני משרד החינוך ומשרד האוצר. אולי ידיר קצת שינה אבל לא יותר מכך.

בכלל נראה ששיטת המו”מ של מדינת ישראל גם במדיניות חוץ וגם במדינה פנימה פועלת באותו אופן. המדינה קובעת בלעדית את הפרמטרים שלה במו”מ וזהו כולם צריכים לקבל את עמדתה. לא יקבלו אז נמשיך לסיבוב הבא, לא משנה שבדרך להכרה בצדקתנו הבלתי ניתנת לערעור שום דבר טוב לא קורה.

מדינת ישראל ידועה בפערי השכר שבה ואי השוויון הנובע מכך. כך שפסקי דין העוסקים בנושא הם חשובים. לפני כשבוע מצא בית הדין לעבודה שפערי שכר גדולים מגלים קיומה של אפליה. כך נצא אישה שהשתכרה 3500 שקל לחודש הופלתה לעומת חבר לעבודה ששכרו היה 5000 שקל (כתבה ב”הארץ”). עד כאן הכל נראה בסדר. אלא שהשופטת טענה שלא כל פער של שכר, באותו מקום עבודה ובאותו תפקיד, הוא אפליה. וכך כתבה: “אם יעמוד מעסיק בנטל ההוכחה כי קיימים באותו מקום עבודה מספר עובדים גברים כנשים המבצעים את אותה עבודה, וכי רמת שכרם שונה (באופן לא חריג) האחד משל רעהו, לאור המשא ומתן שנוהל עם כל אחד מהם והפרות השונים שנשא – אז נראה כי יש להעדיף את חופש ההתקשרות על עקרון השוויון”. עכשיו יצא המרצע מן השק על המעסיקים לדאוג שכאשר הם מפלים, פשוט לא להגזים אלא להפלות בקטן.

כמו כן השופטת קבעה שהוכחת אפליה על פי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד 1996, אינה אוטומטית מוליכה למסקנה שגם הייתה אפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה 1988, זאת בניגוד לעמדתו של נשיא בית הדין לעבודה (עמדת מיעוט) שטען: “לדידי, קביעה בדבר הפרת זכות לתשלום שכר שווה מכוח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד מצמיחה בהכרח ובאופן אוטומטי, זכות מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה”.

כמו כן באחד מטיעוניו עולה היתרון של העובד המאורגן לעומת עמיתו שאינו כזה: ” במגזר העבודה הלא מאורגן, נקבעות לעיתים רמות השכר באופן חד-צדדי על ידי המעסיק, שנדרש להתחשב בגורמים שונים בשוק העבודה. היותו של מקום עבודה בלתי מאורגן, אינו מתיר למעסיק לשקול את מינה של העובדת לצורך קביעת שכרה.במגזר העבודה המאורגן, דירוג השכר נקבע במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים, שהם בבחינת כלי להבטחת תשלום שכר שווה לעובדת ולעובד. אין זה מקובל לקבוע במסגרת הסכם קיבוצי תשלום שכר שונה לעובדת ולעובד בעד אותה עבודה. חזקה על  ארגון עובדים, המייצג את כלל עובדי המפעל או הענף, שיעמוד על המשמר להבטחת תשלום שכר שווה לעובדת ולעובד”.

יש עוד כמה נושאים מטרידים בפסק הדין הזה כמו הקביעה מהו מקום העבודה? האם כל הרשת או שכל חנות בודדת היא מעין מעסיק, ועוד. אבל העיקר שהמעסיקים יודעים עכשיו שזכותם לנצל את אלו שכוחם בשוק העבודה קטן, גם זה משהו בימים טרופים אלה.

כנראה שיעניין אותך גם: