אז תהיה מלחמה? לא, מדברים עכשיו על שלום, הפעם עם סוריה, ואולי בעצם כן, כי מלחמה מחזירה את הודאות לחיינו. מעניין מה היו עושים המתנגדים לשיחות עם סוריה אילו הייתה כעת יוצאת מתקפה בעזה, סביר שהם לא היו אומרים שזה ספין, אלא שזה המעשה הנכון לעשותו. סביר גם שהם היו תומכים בכל מלחמה, מה שמפחיד אותם באמת זה שלום, וחס וחלילה, החזרת שטחים, בעיקר את הגולן המקודש.
בסקר שתוצאותיו פורסמו ב”הארץ” נמצא שהגולן מקודש אף יותר מירושלים בעיני האוכלוסיה בישראל, 70% אינם מוכנים להחזיר את הגולן גם תמורת שלום , לעומת רק 65% שאינם מוכנים לעשות את אותו מעשה לגבי ירושלים. עוד נמצא ש-68% רוצים לשמר את המצב הקיים, שכידוע הוא ממש מזהיר. אתמול רואיין גם מתיישב מהגולן שאמר שהשלום האמיתי הוא ממש כבר כאן, ולראיה השקט ברמת הגולן בשלושים ויותר השנים האחרונות. זה שהסורים לא תוקפים פועל לרעתם, כי בדמוקרטיה הישראלית המפותחת מבינים רק כח.
השאלה המעניינת היא כיצד יש להתייחס למעשה של ממשלה שבראשה עומד אדם שידוע בפעילותיו המבורכות למען טוהר המידות, בעיקר למיגור השחיתות והעבריינות של אנשי ציבור, בעיקר של עצמו. לא מכבר מונה שר המעטפות הירשזון לעמוד בראש המטה המוניציפאלי של “קדימה”. כדי לבחון זאת יש להעלות פעולות שונות שהוא עשה ולראות האם נתייחס אליהן באותו אופן.
נניח שכעת תחליט הממשלה לכבוש את עזה, האם זה יהיה לגיטימי או לא? האם הימין יברך או יקלל? האם ההתנגדות היא למעשה או לעושה המעשה? אם היא למעשה אין משמעות לעושה והיותו עבריין או סתם מושחת אינה אמורה לשנות דבר בהערכת הפעולה. אם ההתנגדות היא לעושה אזי כל פעולה שיעשה צריכה להישפט באותו אופן, כולל קיצוצי תקציב למיניהם, ובכלל כל החלטה שמקבלת הממשלה. מה שאני ממש לא אוהב זה שעמדותיהם של האנשים בנוגע לפעולות השונות קובעות האם מבצע הפעולה כשיר וראוי לעמוד בראש הממשלה המחליטה על הפעולות הללו.
בנוסף, בעולם שבו מבחן התוצאה נראה כמבחן היחידי החשוב, אין משמעות למוטיבציות ולערכים של עושה הפעולה, העיקר שהתוצאה טובה. כאן הויכוח הוא על התוצאה האפשרית של הפעולה, וזהו. למשל, אם היה צריך לשלם שוחד כדי להגיע לשלום, בהנחה שזו תוצאה טובה, האם היינו משלמים או לא היינו משלמים? אם ידוע לנו שהרופא הטוב ביותר לביצוע ניתוח מסוים הוא מושחת ודורש שוחד כדי לנתח, האם היינו משלמים שוחד או לא משלמים שוחד? כידוע עסקים ישראלים משלמים שוחד ואף דורשים החזר הוצאות על כך, רק היום פורסם שיועצי המס תובעים הכרה בהוצאות על שוחד.
אני חושב שזה הדיון שצריך להתקיים. כיון שאני לא חושב שהתוצאה היא הדבר היחיד החשוב, וכיון שראש הממשלה מתגלה ככזה שקופת שרצים רצה לפניו, אין אני יכול לקבל את מהלכיו ולא משנה מה הם כלגיטימיים, גם אם אחד המהלכים הוא בעיני מהלך ראוי, רצוי וחובה לבצעו במהרה בימינו, שלום.