כעת יוצאת השביתה לדרך, עובדי המגזר הציבורי, לדעת האוצר, אינם זכאים לעליות שכר, כי שכרם מספק, גם אלו ששכרם הוא נמוך ויש רבים כאלה. למשל, בחינוך הקדם יסודי השכר הממוצע הוא 4132 שקלים לחודש גם בחינוך היסודי המצב אינו מזהיר ושם השכר הוא 4781 שקלים לחודש אינם זכאים כנראה לכלום.
מנכ”ל האוצר אמר: “יש פה משוואה פשוטה. כל סכום שילך על תוספות שכר חריגות שמעבר לזחילת השכר הריאלית, יבוא על חשבון שירותים חיוניים למשק ויפגע בדגלים חברתיים שהממשלה רוצה להרים כמו הרפורמה בחינוך”. עכשיו הבנתי אולי כדאי להוריד את שכרם של השובתים כי אז יהיה מלא כסף להנפת הדגל החברתי. שכרם של עובדים אלה רשאי רק לזחול. בניגוד לנתונים שהוצגו על ידי האוצר פורסמו שני מאמרים ב-YNET ו“הארץ” המציגים נתונים שונים, למשל, ששכרם הריאלי של עובדי המדינה ירד ב-2% בין הרבע הראשון של 2002 לרבע הראשון של 2007, ועוד.
עובדים שהמעסיק מתעמר בהם, גם אם המעסיקה היא המדינה, רשאים, זכאים וחייבים לנצל את כוחם כדי לשנות את דרכיו ושביתה עדיין היא הדרך היחידה, כמעט, לעשות זאת. המעסיקים הפרטיים כדרכם פנו לבית הדין לעבודה כדי שזה יוציא צווי מניעה. כעת הודיעו שבית הדין לא קיבל בקשה זו. הטענה שהנזק של יום שביתה הוא 800 מיליון שקל ליום. מצד אחר טוענים ש-1% עליית שכר שווה, הפלא ופלא 800 מיליון שקל. כך שאילו הממשלה הייתה מעלה שכר ב-8% זה היה זה שווה ל-8 ימי שביתה בשנה.
חסרה לי הפצת מידע מעודכן על ידי ההסתדרות ללא תיווך אמצעי התקשורת. באתר האינטרנט של ההסתדרות, למשל, יש כמה משפטים שאמר אתמול היו”ר במסיבת העיתונאים וזהו. כמו כן רצוי היה שההסתדרות תציג באופן ברור את נתוני השכר של עובדי המגזר הציבורי ותנתח אותם כך שלא נישאר תלויים בנתונים שמוצגים על ידי האינטרסנטים מהאוצר. בנוסף, הייתי מצפה שההסתדרות תדאג שעליות השכר יהיו גבוהות יותר לעובדים המשתכרים שכר נמוך.
בלי קשר לפסקה הקודמת ראויה שביתה זו לתמיכתו של הציבור.