לפני מספר ימים בגיל 91 ניפטר רודולוף מידנר מחשובי התיאורטיקנים של האיגודים המקצועיים השבדים והמודל השבדי. מידנר נולד ב-1914 בעיר ברסלאו (כיום וורצלב בפולין) בגרמניה למשפחה ממוצא יהודי. ב-1933 זמן קצר לאחר שריפת הרייכסטאג היגר מידנר לשבדיה. הוא למד כלכלה מדינית סטטיסטיקה ופילוסופיה באוניברסיטת שטוקהולם וב-1945 החל להיות מועסק בצוות החשיבה הכלכלי של איגוד עובדי הצווארון הכחול השבדי. ב-1951 הגישו רודולף מידנר וגוסטה רהן לקונגרס האיגודים המקצועיים השבדים את הדו”ח המפורסם שלהם שע”פ עוצבה מדיניותם של האיגודים המקצועיים השבדים ב 50 השנים הבאות. עיקרי הדו”ח היו :
א. חתירה לשכר שווה לכלל חברי האיגוד ע”י העיקרון של תוספות שכר שנתיות בסכום שווה לכלל המועסקים.
ב. חתירה לתעסוקה מלאה ע”י חלוקת שעות העבודה בין כלל חברי האיגוד תוך המנעות ככל האפשר מעבודה של שעות נוספות.
ג. העלות הכוללת של העבודה תהיה אחוז נתון מסך הערך המוסף (אחוז שעלה בהדרגה עם עלית נטל המס והתשלומים הסוציאליים) כאשר החלוקה הפנימית הסולידארית מבחינת שכר ושעות עבודה היא בסמכות האיגוד המקצועי ולא המעסיק.
מידנר שימש כלכלן הראשי של פדרציית איגודי הצווארון הכחול השבדית בשנות ה-60 וה-70 ובמקביל היה איש סגל באוניברסיטת שטוקהולם. ב-1976 חיבר את דו”ח “קרנות ההלאמה” . קרנות אלו היו אמורות להאיץ את תהליך העברתו של ההון השבדי לידי גופיים מוסדיים ציבוריים. ע”פ הדו”ח שאושר בקונגרס המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השבדית וקודם ע”י אולף פלמה היו אמורות החברות השבדיות הגדולות להפריש אחוז ניכר מרווחיהם לקרנות “ללא בעלים” שירכשו מניות שבדיות ושרווחיהן יוקדשו למטרות סוציאליות. הנהלת הקרנות הייתה אמורה להיות מורכבת מנציגי האיגודים המקצועיים ארגוני צרכנים ונציגי ציבור נוספים.
הסוציאל-דמוקרטים השבדים הפסידו בבחירות 1976 על רקע הוויכוח סביב “קרנות ההלאמה”. אולם עם חזרתם לשלטון ב 1982 החלו לפעול להקמתן של קרנות אלו. הקרנות הוקמו ב- 1984 ופעלו ברציפות עד 1991. ממשלת המרכז ימין של 1991-1994 הקפיאה את פעילותן אבל ב- 1994 שבו הסוציאל-דמוקרטים לשלטון והם שילבו את הקרנות במערכת הפנסיה השבדית.
מידנר תרם גם למודל של שיתוף נציגי העובדים בהנהלת החברות והעברת חלק מסמכויות הניהול לידי האיגודים המקצועיים. צעדים שבוצעו בשבדיה בעיקר באמצעות ניסוחו מחדש של חוק החברות השבדי בשנים 1971-1976. בשנים האחרונות פעל מידנר לקידום הפרויקטים של סיוע שבדי למדינות העניות באפריקה ומרכז אסיה.
למעשה מידנר הוא זה שניסח במונחים פרקטיים את המודלים האידיאולוגים – כלכלים של הנאו-מרכסיסטים השבדיים המרכזיים נילס קרלבי וארנסט ויגפורס. תרומתו הופכת אותו לאחד מחשובי הכלכלנים של הסוציאל-דמוקרטיה הרדיקלית. אדם שבניגוד לכלכלנים הניאו-ליבראלים פעל למען עולם טוב יותר ולא למען מתן לגיטימציה “מדעית” לעושק וניצול.