• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

הלו, אבא

מדוע מדברים תמיד על שילוב קריירה ואימהות ולא על קריירה ואבהות? בעקבות הפולמוס שעורר מגזין טיים, הגר ספירו-טל מציעה לשנות כיוון
הגר ספירו-טל

בעקבות הפרסום של תמונת האם המניקה את בנה בן השלוש על שער המגזין “טיים”, התפתחו דיונים, הן בתקשורת והן בשיחות סלון, לגבי נושא ההנקה המאוחרת. כאחת שהניקה את בתה במשך שנה ושמונה חודשים, אפשר לחשוד בי שאני נמנית עם התומכות (והתומכים) בהנקה ממושכת, אבל זה לא בהכרח מחייב שיפוטיות כלפי מי שאינה מוכנה או רוצה להניק.

עם זאת, הרבה מדיונים אלו חטאו לנושא הכתבה ההיא ולרעיון העומד מאחורי הכותרת שלה, שהוא הדיון לגבי האמא המושלמת. אפשר היה לחשוב שההנקה לבדה היא מוקד הדיון והיא הקובעת אם האימא היא אכן כזו. הסערה שהתפתחה בעקבות הפרסום גרמה לי לתהות כיצד זה האב נעדר מהדיון משל היה לא קיים או שתפקידו אינו בעל משמעות. האב מהווה מעין דמות המרחפת ברקע הדיבורים על אימהות וילדים, אך ההתייחסות אליה היא לרוב שולית.

אמנם, לדיון על תפקיד האב בתא המשפחתי יש ניצנים ואמנם גם בפולמוס הנידון הנושא לא הוזנח לחלוטין, אך דיון נוקב, תיאורטי וגם מעשי, אינו נמצא על סדר היום בצורה עקבית ומקיפה. הדיבורים עד כה נסבו בעיקר על הקושי של האם לתמרן בין חיי משפחה לעבודה (כי אין רבות שמעזות להודות שהן רוצות קריירה ולא רק עבודה), על הוויתורים וההקרבות של האם, על נשים שצריכות לפתח מאפיינים גבריים, כדי להצליח יותר בשוק העבודה ובכלל, על הצורך של נשים להוכיח שהן גם יכולות.

אני מציעה לשנות כיוון: אולי הגברים הם אלו שצריכים לאזן בין חיי משפחה וקריירה? מדוע לדבר על שילוב קריירה ואמהות ולא על שילוב קריירה ואבהות? מדוע ההסתכלות האוטומטית טבועה כחותם פסיכולוגי, שלא לומר פרימיטיבי, לפיו הוויתורים צריכים להיעשות מצד האמא? האם לא הגיעה העת ליצור חיי זוגיות שיאפשרו הורות שוויונית? את השלב של הרמת הגבה לנוכח  גבר מבשל כבר כמעט עברנו. הגיע הזמן לנאורות חברתית, זוגית-הורית, שתבוא לידי ביטוי ביכולת של שני ההורים להיות פעילים ואפקטיביים הן כהורים והן כאנשי מקצוע.

הרפורמה צריכה להיות, ככל הנראה, ברמת תבניות המחשבה ועל כן מדובר בתהליך ארוך לצורך שינוי המצב הקיים שיהיה כרוך במעין שידוד מערכות מוחי, טאבולה רסה מגדרית, בלי דעות קדומות ובלי משקעי עבר וסטיגמות שקשה להיפטר מהם.

שני תחומים שכדאי להשקיע בהם כדי לקדם שוויון בין הורות של נשים להורות של גברים הם תכנים חינוכיים בדגש על תחום המגדר והתנהלות עסקית שהיא יותר חברתית. בשדה החינוך המגדרי, רצוי לאפשר לתלמידים להתמודד עם תיאוריות פמיניסטיות, עם נקודות ראות המבליטות את הנושא המגדרי ועם הרעיון שלכולם הזכות לממש עצמם, שכל אחד ואחת הם ייחודיים ובעלי יכולות וכישורים ושחיים במסגרת חברה פטריארכלית אינם האופציה היחידה.

אם נתחיל בחינוך כזה, סביר שיחול בעתיד שינוי גם בשוק התעסוקה. כיום יש מעט מקומות עבודה שמאפשרים לעובד במשרה מלאה לצאת ממקום העבודה בשעה המתאימה כדי לאסוף את הילדים מהגן, והמגזר הפרטי כמובן נתון ללחצים של הספק מקסימאלי בזמן מינימאלי ובהגדלת הרווחים. לפיכך הפרופורציה בין שעות הערות במקום העבודה ובבית מתעוות לחלוטין ויוצא מאיזון. צריך להזכיר שריבוי שעות אינו מעיד בהכרח על הספק גבוה או על יצרנות גבוהה. כמו כן, אב לא תמיד מרגיש שיש בידו הלגיטימיות לדרוש ממקום עבודתו לעבוד פחות שעות או להביע את כמיהתו לבלות יותר במחיצת משפחתו.

הסדרים להגמשת שוק העבודה, בייחוד להורים, כבר נידונו בעבר בכנסת, אך משום מה לא צברו תאוצה בשיח התעסוקתי. בשוק התעסוקה גם לא ממש מקובל שאישה תעלה על דעתה לחפש עבודה כאשר היא בהריון. יש גם לא מעט מקרים בהם נשים דוחות הבאת ילדים בגלל החשש שמא לא תוכלנה להתקדם במקום העבודה או למצוא מקום עבודה.

הדיון והמציאות הקיימים מייחסים את מושג ההורות באופן כמעט מוחלט לאם. במקום לדבר על האמא המושלמת, שאמורה לנסות לאזן בין אימהות לעבודה, בואו נדבר על הורות מושלמת. ההחלטה להביא ילד כוללת, לרוב, שני אנשים, שהופכים להיות זוג הורים ועל כן על שניהם מוטלת אחריות הורית: להיות עם הילדים, לאהוב אותם, לחנך, לחבק, להתפתח ביחד ולא רק להסתכל על תמונתם משולחן העבודה ולדעת שאי שם יש מישהו עם אותה הגנטיקה. הדבר אמור להיות נכון לאבא באותה מידה שהוא נכון לאימא.

הכותבת היא דוקטורנטית בתחום הגיאוגרפיה החברתית

כנראה שיעניין אותך גם: