הפרטת המעונות לחוסים: הנסיך הרגיש מציג

“הישג חשוב רשם שר הרווחה והשירותים החברתיים, יצחק הרצוג…..” כך טוענת הודעת הדוברות. מהו ההישג החשוב של שר הרווחה היחסית חדש?

“בלחץ השר הרצוג נסוג האוצר מכוונתו להפריט את כל המעונות הממשלתיים. לחילופין סוכם על פיילוט, במסגרתו יועברו שני מעונות בלבד תהליך של מיקור-חוץ לעמותות ציבוריות תוך ליווי מחקרי, פיקוח הדוק  ושמירה על זכויות החוסים והעובדים.”

על פניו זה נראה הישג משמעותי. נערי האוצר הרשעים ביקשו בחוק ההסדרים, שהוגש בשבוע שעבר, להפריט את כל 9 המעונות למפגרים ואת כל 5 המעונות לנכים. זהו אחד ממהלכי ההפרטה האכזריים יותר של הקואליציה הנאו-ליברלית השלטת. והנה: השר הרגיש והשקול הצליח להעביר את רוע הגזירה, להציל את כולם מהפרטה מיידית וחד-משמעית ורק למסור שני מעונות למעין ניסוי – ולא ב”הפרטה” חלילה אלא ב”מיקור-חוץ לעמותות ציבוריות”. סוף-סוף קם לו שר רווחה עם רגישות ועם עוצמה, כזאת עוצמה שאפשרה לו להמתיק את רוע הגזירה.

מעקב מקרוב אחרי המאבק שמנהלות משפחות החוסים במעונות הממשלתיים היה מגלה, שה”הישג” שבו מתהדר הרצוג אינו בדיוק הישג – ובוודאי לא הצעה חדשה. זוהי בדיוק ההצעה, שגיבשו עוד בתחילת 2007 אנשי משרד הרווחה במו”מ סודי שקיימו עם חלק מהנהלת אקי”ם, מאחורי גבן של משפחות החוסים במעונות. “מזכר ההבנות” הזה דלף – והדבר עורר בחודשים האחרונים תסיסה עצומה בקרב בני משפחות החוסים. גם בתוך אקי”ם התעורר דיון סוער, שכן חלק ניכר מחברי ההנהלה הארצית של הארגון בכלל לא ידע, שכמה מחברי ההנהלה מנהלים בסתר מו”מ על הפרטה בניגוד לעמדתו המוצהרת של אקי”ם ובניגוד לעמדת האסיפות הכלליות של בני משפחות החוסים בכל 9 המעונות הממשלתיים נגד הפרטתם ונגד המשך הייבוש התקני והתקציבי שלהם.

התעוררו הרבה שאלות שטרם התבהרו ביחס לאינטרסים שמאחורי נכונות חלק מהנהלת אקי”ם להיכנס למו”מ סודי כזה. כדאי וצריך לשאול, אם הנכונות של חלק מההנהלה לשתף פעולה במהלך ההפרטה קשורה להודעת השר הנוכחית, כי בשלב הראשון שני המעונות המיועדים להפרטה יועברו להפעלה על-ידי “עמותות ציבוריות”?

מהלכי הפרטה קודמים, כך הזכיר פרופ` (אמריטוס) יוסי קטן מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב, זכו בעבר לא רק לתמיכת הפקידות הבכירה במשרדים הממשלתיים, אלא גם של “העמותות שהיה להן אינטרס מובהק לקבל לידיהן את אספקת השירותים”. אפשר לקוות, שבתוך אקי”ם יקומו רבים שעניינם של החוסים קרוב לליבם ויעמדו מול אלה המקווים להימנות עם מרוויחי ההפרטה.

אבל מעבר לויכוח שהתעורר בתוך אקי”ם עם חשיפת המזכר קרו דברים אחרים, חשובים מאוד. בני משפחות החוסים הקימו ועד מאבק נגד הפרטת המעונות. ללא שום אמצעים, ללא גב מוסדי, הם הצליחו לאסוף תוך זמן קצר למעלה מ- 10 אלפים חתימות של אזרחים ולהשיג התעניינות תקשורתית, תמיכה והתעניינות של מספר חברי-כנסת וליצור לחץ רציני על משרד הרווחה עצמו.

ובאמת: כבוד השר הרצוג הודיע פתאום על הקפאת מהלך ההפרטה לצורך לימוד מעמיק של הנושא, לימוד שהיה אמור להיות כרוך במחקר משווה בין מספר רב של מוסדות פרטיים הקיימים כיום לבין אלה הממשלתיים. כידוע, מחקר מסוג כזה אי-אפשר לערוך תוך שבועות ספורים. נראה היה שהמאבק הציבורי מצליח לעשות את שלו ולמצוא אוזן קשבת לא רק בציבור הרחב, בקרב אנשי מקצוע העוסקים בנושא ובתקשורת – אלא אפילו אצל הפוליטיקאי שהנושא בתחום אחריותו.

ואז הגיעה הצעת חוק ההסדרים, שבה אנשי האוצר – תוך התעלמות גמורה מן הדיון הציבורי – ביקשו להפריט את כל המעונות ומייד. ואז מגיע כבוד השר – ומציע הפרטה בשלבים – וחוגג אותה כניצחון גדול. כעת הוא מבקש לשכנע בהישגו העצום להחזיר את תוכנית ההפרטה בשלבים, שאנשי משרדו כבר רקחו בתחילת השנה ושאותה לא היה מצליח להעביר ללא חידוש איום ההפרטה הגורפת מצד אנשי האוצר. אין כאן מאבק אמיתי בין אנשי האוצר ה”רעים” לבין הפוליטיקאי ה”אחראי”, אלא שיתוף פעולה. הרצוג מתגלה כעוד פוליטיקאי ציני שמבקש להצטייר כרגיש ולרשום לעצמו הישגים חברתיים, בשעה שבעצם מדובר במניפולציה פשוטה בניסיון לכפות החלטה שקודם התקשה להעביר.

מצחיקה במיוחד לשון ההודעה של דוברי השר: הפרטת שני המעונות הראשונים מוגדרת כ”פיילוט”, אשר ילווה בתהליך “מחקרי”. בישראל קיימים עשרות מעונות פרטיים ומעונות בבעלות של מלכ”רים לא-ממשלתיים. האם צריך להוציא מידי המדינה עוד שני מעונות כדי לערוך מחקר משווה רציני שטרם נעשה? למה לא להתחיל ממחקר עומק של המצב הקיים? ואולי אסור לעשות ניסויים בבני-אדם, לעשות עליהם “פיילוט”? וכמובן: לבעלי מוסדות פרטיים יש כל הסיבות להתאמץ במהלך ה”פיילוט” – ואחר כך לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, להפחית את ההוצאות במידת האפשר כדי להרוויח יותר על חשבון רווחתם של החוסים. לא, לא מדובר כאן ב”פיילוט”. מדובר בהפרטה זוחלת.

זוחלת עדיף כמובן מאשר גורפת. אבל מצד אחר אסור לשכוח, מהלכי ההפרטה העמוקים ביותר בישראל בשנים האחרונות לא היו בהכרח דרמטיים ומלווים בדיון ציבורי אלא מהלכים זוחלים, מבניים ורבים מהם  סמויים מן העין. לכן לא צריך לעשות טובות לנסיך הרגיש, ולא לבלוע צפרדעים – גם לא כפיילוט. צריך לעצור את הפרטת המעונות הממשלתיים. אפשר גם יותר: אפשר להציע, אם כבר, מהלך נגדי כ”פיילוט מחקרי” ולהתחיל להעביר שניים מהמעונות הפרטיים הגרועים ביותר לאחריות המדינה תוך פיקוח של הציבור, ובראש ובראשונה – של בני משפחות החוסים.