בחסות מגפת הקורונה, מזהירה פרופ׳ אורלי בנימין, אנחנו חוזרים לשנות החמישים שבהן עוד חשבו שהמשפחה היא מרחב מגונן ובטוח, והמאבק הפמיניסטי לתעסוקה הוגנת בעידן הניאוליברליזם מתרסק • ראיון
ההפרטה במסגרות ההשמה החוץ ביתיות גוררת הזנחה, השפלות, שימוש וסחר בסמים, מתן תרופות פסיכיאטריות ללא אישור ופגיעות מיניות. רשויות הרווחה מותירות את הילדים במסגרות הללו לחסדי שמיים
המושגים חזון ומורשת שבו והוזכרו בשבוע האחרון אבל הלקח הגדול שלא דובר הוא האשליה שכלכלת השוק תביא בכנפיה את השלום, ושהשלום יכול להיות מנותק מזכויות וצדק לישראלים ולפלסטינים. על המזרח התיכון החדש של שמעון פרס, שהתממש בעיקר עבור האליטות הכלכליות
הנהלת כי"ל ביקשה להציג את הסכסוך עם עובדיה המפוטרים כעניין כלכלי גרידא, אולם לא היה לה סיכוי. מאבק העובדים עלה לכותרות בימים שלפני הבחירות, שכן המפעל משולב בפוליטיקה האזורית והארצית בקשר שאינו בר התרה. קצת היסטוריה
כולנו הסכמנו שנביע את דעתנו במילים ודגלים ונעזוב את המקום. אבל את מה שקרה לאחר מכן לא ידענו לחזות. לא האמנו שעד כדי כך דגל הגאווה יכול לעורר את חמתם של מצביעי הבית היהודי. עדי סדקה היתה שם
הישראלי החדש-ישן של הבית היהודי הוא הטרוסקסואל, לבן, לאומני. הוא לא כולל מחוסרי דיור, להט"בים ופעילים חברתיים נוספים למען שוויון – שאת הסולידריות ביניהם בנט רק מעוניין לפרק. נעמה לזימי, שחוותה של ההשתלחות של היו"ר על בשרה, לא מפחדת
מה בין עליית קרנו של המעמד הבינוני המזרחי עם הניאו-ליברליזם? מה גרם לעוול חברתי חמור יותר – הקפיטליזם נטול-הרסן של ביבי או מדיניותיה של מפא"י? ומדוע מקונן יובל אלבשן על המזרחים המתנהגים כאשה מוכה?
מנכ"ל עמידר התבלבל: חברה ממשלתית לדיור ציבורי צריכה להתמקד באספקת צרכי הדיור של דייריה המוחלשים, ולא להדגיש את הגבייה מהם. ולמשפט הזה שלו אין מה להוסיף: "את השנה החולפת סיימנו עם 93.4% גבייה מדיירים בעייתיים. אין לי לוקסוס – אצלנו כל הדירים בעייתיים"
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
