ביום חמישי האחרון היה יום העצמאות של מדינת ישראל. מדינה חזקה עם צבא ומשטרה. אבל מתנהגת כמו החלשה והמפוחדת במדינות. ביום חמישי המשטרה החזקה הזאת והצבא החזק הזה זרקו פצצות גז מדמיע על תהלוכת העקורים. ביום שהיה יום חג למדינה, הצבא והמשטרה היו חזקים על חלשים.
את התהלוכה המתקיימת זו השנה העשירית ללא כל בעיה מקיים ועד העקורים הפלסטינים בישראל. זהו ועד המייצג את אותם פלסטינים אשר הפכו להיות אזרחי ישראל לאחר סופה של המלחמה בשנת 1948. הם אותם אנשים, נשים וילדים אשר למרות היותם אזרחי מדינת ישראל לא הורשו לשוב לביתם ולא קבלו את רכושם בעקבות חוקים שחוקקה הכנסת בשנים הראשונות לקיומה של המדינה ושעל פיהם לא יכלו כ-100.000 פלסטינים שהיו בתחומי מדינת ישראל עם תום המלחמה לשוב לבתיהם. הם לא יכלו לתבוע את רכושם מן המדינה כי החוקים של המדינה החדשה מנעו מהם את הזכות לרכוש שלהם. כך נוצרו בישראל מי שנקראו בעברית נוכחים-נפקדים (ראו ספרו של דוד גרוסמן בשם זה). בערבית לא היה צורך להמציא מילים שיכסו על האמת.
הנוכחים-נפקדים הללו היו אנשים ונשים וילדים שהיו ונשארו עקורים. עקורים מביתם בתוך ארצם ומולדתם. התהלוכה שאותה מקיים ועד העקורים היא תהלוכה שקטה שמתאפיינת במספר רב של משפחות עם ילדים וזקנים המשתתפות באירוע. המשטרה יודעת את כל זה. המשטרה ראתה את הילדים והזקנים, הילדות והזקנות בשנה שעברה ובשנה שלפניה ובשנה שלפניה. אז, לא התערבו והכול התנהל כשורה. אז למה השנה זרקה המשטרה גז מדמיע על אותה תהלוכה שצועדת באופן מסורתי באותו תאריך שבו מציינים אזרחי המדינה היהודיים את יום העצמאות. המשטרה הרי ידעה בדיוק מי הם המשתתפים/ות ומה טיבו של האירוע.
השנה הזו הייתה שונה מכל השנים האחרות בגלל הפחד של המשטרה מן הגזענים היהודיים. אותם היא לא יודעת לעצור ועליהם היא לא רוצה לשלוט. ארגון חדש הנאחז באילנות גבוהים והיסטוריים וקורא לעצמו השומר, החליט בכוונה תחילה, כנראה, לקיים אירוע משלו באותו מקום ובאותו שעה. המשטרה לא מנעה ממנו לקיים את האירוע. האם המשטרה באמת מפחדת מארגון אחד עם שם יומרני? איך נוכל אחרת להסביר את הרישיון שניתן לתהלוכת העקורים מצד אחד וההסכמה לארגון השומר לקיים אירוע באותו מקום. הרי כל תינוק בן יומו יכול היה לנחש שהצירוף הזה יוביל לפורענות. אז הפורענות התרחשה והמשטרה הייתה מוכנה עם גז מדמיע שאותו היא השליכה לתוך הציבור של משפחות וילדים וזקנים. חזקה על חלשים. אבל העיתונות והתקשורת ידעה לספר לנו רק על דבר אחד: הערבים אשמים. נו טוב, סיפור ישן. אנחנו הרי תמיד צודקים ומקופחים.
ד”ר חנה ספרן, חוקרת ומלמדת במכללת עמק יזרעאל, השתתפה במצעד העקורים