• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מחאה מחפשת זהות

קווים לדמותה
גלעד פדבה

אומץ לבם של ההמונים לצאת נגד כוחות ההון האדירים ומשרתיהם בצמרת השלטון, כמו גם תחושת חוסר-האונים שהפכה לעוצמה, הנם כוח אדיר שעלול לדעוך ולנחול תבוסה אם המחאה לא תדאג להגדיר עצמה באופן חד וברור, לנסח עקרונותיה בקפידה ולכלכל צעדיה בתבונה. הגיע הזמן להגיד בקול רם:

זו מחאה פוליטית אך לא מפלגתית, אנטי-קפיטליסטית אך לא אנרכיסטית, פלורליסטית אך אנטי-פאשיסטית.

זו מחאה אידיאליסטית אך מציאותית, עממית אך לא פופוליסטית, ספונטנית אך לא מתחנפת לשום אספסוף.

זו מחאה שאינה יוצאת רק נגד מחדל-הדיור המקומם אלא גם נגד מחדלי הרפואה, החינוך, הפנסיה והחקלאות, התרבות והאמנות והסביבה.

זו מחאה המתנגדת לפולחן-ההפרטה חסר-רחמים אך לא מצדדת בהלאמה בולשביקית של המשק בכללותו.

זו מחאה המתנגדת להזרמה בלתי-נלאית של תמריצים לתעשיינים להוטים, אך אינה מבקשת להוביל לסגירתם של מאות-אלפי מקומות עבודה חיוניים במגזר הפרטי.

זו מחאה שאינה סופגת השראה ממשטרים קומוניסטים אפלים אלא ממדינות רווחה נפלאות כמו שוודיה, נורבגיה, פינלנד ודנמרק.

זו מחאה המתנגדת למכירת החיסול המתלהמת של נכסי התשתית, התרבות והקרקעות הציבוריות, אך אינה מתנגדת לתחרות הגיונית על כיסו של הצרכן.

זו מחאה המתנגדת לניצולם המחפיר של פועלים וסטודנטים המשתכרים פרוטות, אך אינה מעוניינת שהמדינה תהפוך למעסיקה היחידה במשק.

זו מחאה המתנערת בגלוי מתומכי טרנספר, גירוש ואפרטהייד, אך אינה פוסלת איש בשל השתייכותו לשמאל, למרכז או לימין המתון.

זו מחאה המעוניינת בגלוי בהחלפתם של בנימין נתניהו והאוצר המוזהב שלו, יובל שטייניץ, אך אינה מתנהלת בשום אופן מטעמו/ה או מיוזמתו/ה של איזשהו/י מתחרה ספציפי/ת של נתניהו.

זו מחאה שאינה מתעלמת מהאיוולת שבסלילת כבישים בשטחים בעשרות מיליוני שקלים עבור ארבעה או חמישה מתנחלים ביום, אך מקבלת בזרועות פתוחות מתנחלים המבקשים לחזור משטחי זרים.

זו מחאה המתנערת מפולחני גורו ובאבא, אך מקבלת בעין יפה דתיים מתונים הדוגלים ב”ואהבת לרעך כמוך”, “כולנו נבראנו בצלם” ו”עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם, וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה”.

זו מחאה המתנגדת לשלטון-הלכה אך מקבלת בעין יפה מאמינים שיש אלוהים בלבם וחמלה במעשיהם.

זו מחאה המתנערת מכוחות בריוניים שוביניסטיים והומופובים ואינה מפנה עורף למצוקה אמיתית של כל מי שחשים כי נפגעו והושפלו בשל גזעם, מינם או מיניותם.

זו מחאה שאינה רוצה להתמסחר ולהפוך למותג מניב-רווחים, אך אינה מתנגדת להתעניינות התקשורתית המוגברת אודותיה ולסוכני המידע המסייעים לה להישאר על סדר היום הציבורי.

זו מחאה המסמנת בראש ובראשונה אומץ – אומץ אישי, חברתי, קהילתי ולאומי. האומץ לשאול שאלות קשות, נוקבות, עוכרות שלווה, לצאת כנגד הסדר הטוב שהוא בעצם סדר רע מאוד, להשבית שמחה נצלנית ולהעיר שמחה אמיתית. אך חשוב לזכור שאומץ הוא לעתים קרובות ייאוש גדול. ייאוש הוא הדלק המניע מהפכות חברתיות, כלכליות ומיניות, אך אסור לו לצאת מכלל שליטה. אסור למחאה לאבד עצמה לדעת, לעקוד עצמה על מזבח הפופוליזם הזול וה”אחדות הלאומית” המדומה והמעוותת תוך שיתוף-פעולה ממאיר עם רודפי-פליטים, לוכדי-זרים, מבחיני-צבעים, מפרידי-גזעים ומסכסכי-עדות.

זו מחאה שאינה משקפת רק מגזר אחד או מפלגה אחת או שכונה אחת אלא עם גדול ורב. אסור למחאה הזאת לאזוק עצמה אל הקונצנזוס ולהתרפס למרגלותיה של “הסכמה לאומית” מזויפת המיטיבה רק עם ציניקנים עתירי-ממון שהצליחו (מעשה ניסים!) ממשכורת ציבורית צנועה להקים לעצמם ארמונות, דירות שרד וטירות גולף מאחורי חומות, הרחק מההמון הזועם.

המחאה צריכה להתייצב מולם בקול חד, ברור, תקיף, הגיוני וצלול. הרבה יותר צלול.

הכותב הוא חוקר תקשורת, תרבות, קולנוע ומגדר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה הפתוחה

כנראה שיעניין אותך גם: