האקטיביזם שהתפתח לאחר מחאת קיץ 2011 קורא תגר על הפוליטיקה הישנה ובעיקר על הדומיננטיות של ערוצי הפעולה הפוליטיים המקובלים ועל האופנים שבהם הסיפור הניאו-ליברלי הותיר את הרבים מנותקים מהסיפור הפוליטי
ספרה החדש של סמדר לביא חושף את חיי הנשים המזרחיות החיות תחת העינוי של המשטר הישראלי-ציוני. הוא משלב בין כתיבה אוטוביוגרפית ותיאוריות מורכבות ומשרטט תמונה פוליטית רדיקלית, מויקי כנפו ועד מחאת האוהלים
נשמות כמו רלי, רתם, נתן, לנה, ליאן ועוד רבות רבות וטובות חיות כאן שקופות בינינו, נראות על ידי מתי מעט. וגם אלו שרואות מצליחות לסייע מעט מאוד. פה ושם. על הסרט התיעודי ״נשמות לוינסקי״ – שהוא לא רק סרט, אלא החיים של אנשים ונשים בלי בית
בניגוד לעבר, פוליטיקה היא שדה הכוחות המתקיים בין הממשלה למחזיקי החוב החיצוני שלה. לכן, על הממשלה לתת קודם כול מענה לצרכיהם, ואין זה פלא שממשלת ישראל הפקירה את ביטחונם של אזרחי ישראל
זרעי קיץ יולי 2011 הכילו את זרעי קיץ 2014. אנו קוצרים סופה, גם בגלל שזרענו רוח. לא היינו די אמיצים ומחודדים לדרוש שינוי רדיקלי יותר. שינוי בדרך המחשבה והבחירה של נבחרינו. שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות שלנו. שינוי בדרך בה אנו רואים את החברה הישראלית ואת הנתיבים לשגשוגה
רק הרגשתי את הרוגע של דבריו, ואת הפתיחות שבה היה נכון לקלוט את דברי, ונזכרתי ביכולת של מלים ליצור אדוות. וביכולת של אנשים לשוחח ברחוב • מעבר לדפים: סופרים וסופרות על מפגשים מעניינים עם קוראים וקוראות
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
