"לַעֲזָאזֵל לֹא מַקְשִׁיבִים"

לתצפיתניות, החיות והמתות

אֵיךְ גִּדַּלְנוּ כָּאֵלֶּה, שִׁיר לַמְּפַקְּדִים | אפרת בן-יהודה לוין

לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ אַתֶּם הַגְּדוֹלִים לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ אֲנַחְנוּ הַקְּטַנּוֹת

לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ אַתֶּם הַחֲכָמִים לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ אֲנַחְנוּ כֹּה רֵיקוֹת

לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ אַתֶּם הַחֲנִיתוֹת לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ הַצְּדָפוֹת

לֹא הִקְשַׁבְתֶּם אַתֶּם הַגַּמָּדִים לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ הָעֲנָקִיּוֹת

לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ בָּנֵינוּ לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָנוּ הָאִמָּהוֹת

לֹא הִקְשַׁבְתֶּם לָאֵלוֹת, לַפּוֹרִיּוֹת, לִבְנוֹת הָרוּחַ וְהַשְּׁמָשׁוֹת

לְמַקְשִׁיבוֹת הַצְּמָחִים, לִמְאַחוֹת הַתּוֹדָעוֹת,

וְאַתֶּם, הוֹ, אַתֶּם נִיצוֹצוֹת נַפְשֵׁנוּ

מַחֲזִיקִים אֶת טַל דִּמְעוֹתֵיכֶם בַּאֲפוֹדֵי הַלְּבָבוֹת וְאָזְנֵיכֶם עֲרֵלוֹת

וְעַכְשָׁו בִּידֵיהֶם שֶׁל גַּמָּדִים עֲנָקִיִּים בִּמְחִלּוֹת בֵּטוֹן אֲנַחְנוּ מְחֻלָּלוֹת

מְהַלְּכוֹת רְפָאִים בִּדְרָכִים חַיּוֹת מֵתוֹת

קְבוּרוֹת בְּתוֹךְ אִמֵּנוּ הַפְּעוּרָה, הַשְּׂרוּפָה,

טְלוּלוֹת כְּאַצּוֹת בְּאוֹקְיָינוֹס הַפְּרָעוֹת

וְעַכְשָׁו לְקוֹל זַעֲקָתֵנוּ הָאֲחֻזָּה בַּאֲדָמָה דְּמוּמָה וְכוֹכָבִים שְׁבוּרִים וְשָׁמַיִם אֲדֻמִּים

וְחַמָּה הֲלוּמָה אַתֶּם

לֹא מַקְשִׁיבִים

לַעֲזָאזֵל לֹא מַקְשִׁיבִים

לַעֲזָאזֵל אִתְּכֶם מַחֲרִיבֵי חַיִּים מַצִּילִים

אַתֶּם עֲדַיִן לֹא, לֹא מַקְשִׁיבִים