• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מי נגד מה

כנרת רוזנבלום

תואר ראשון, שנה א`, מבוא לסוציולוגיה, שיעור ראשון: מאחורי כל תמונה, מאחורי כל יוזמה, מאחורי כל חגיגה, מאחורי כל הישג – מתחבא לו המקופח. תרים אבן, אולי אבן פינה – אם כוחך יעמוד לך, והרי תמצא שם מזרחי, עני, ערבי, עולה חדש, עולה ישן, קשיש, פועל ובטח גם אשה; והנה לך מאמר לפרסום, ואם תתמיד – אולי אפילו קביעות.

די בלהטוטי המילים של המבט המעמדי הפשטני, כדי לרוקן מתוכן כל עשייה שהיא. זה קל כמו להגחיך מישהו, כמו ללגלג על כוונות טובות.

“העיר” פרסם לפני מספר שנים סדרה של שלוש כתבות מעמיקות מאת האדריכל שרון רוטברד, שתקף את מיתוס “העיר הלבנה”, תוך חשיפת (ובמכתבים למערכת יש שגם טענו ש”ייצור”) המקור הפיקטיבי של המושג ושל יחסי הכוח העומדים בבסיסו.
אבל לא זה עלה התאנה שמאפשר ל”העיר” לפרסם את מוסף “העיר הלבנה”, כמה שנים אחר כך, עם חגיגות ההכרזה (ארטיפקט כשלעצמו? בוודאי, אז מה).

העולם, למרבה השמחה, מורכב יותר מהקונפליקטים המעמדיים שבתוכם חיה הכותבת. יש בו גם יופי, וסיבה טובה לחגוג אותו בעיר הזאת, ויש סיבה טובה לשמוח בנכונות של אנשים, גורמים עירוניים, וכן – גם כלכליים – לרתום את עצמם לסטנדרטים אסתטיים, ואיתם גם לערכים של איכות חיים.

אפשר, בכל דיון שהוא, להעלות את המקופחים שנמצאים מאחוריו, ובכך להחליש את קולו של הדיון עצמו. אבל מה כל הכיף בזה?
תל אביב (או ישראל) לא תהיה שיוויונית יותר רק אם נשמור על כיעורה באופן פעיל. חשוב לדון בזכויותיהם של העובדים הזרים, בקיפוח של שוכרים לעומת בעלי הדירות, בשררת העירייה, בכוחם המוגבר של היזמים וגם ברעש ובאבק שממיט שיפוץ הבניין האחד על כל האחרים בסביבתו. האם היינו צריכים לתת לכל אלו לבטל את חגיגות העיר הלבנה, או שמא, כמו חותנת טובה, היינו צריכים לעצור רגע לפני החופה ולהזכיר את אלה שלא זכו להגיע איתנו ליום המשמח הזה?

לי זה נשמע לי כמו מס שפתיים צדקני, שבסופו של דבר יהפוך לריטואל מחרב שמחות, אך ריק מתוכן.

ואגב, בבניין הלא משופץ שבו אני גרה (ומתה, מתה שהוא ישתפץ כבר. אם רק הייתי מוצאת את העשירים שמחזיקים כאן דירות ענקיות, ריקות וחרבות, בגלל סכסוכי ירושה) אין מעלית ואין חניה, אבל הדירות זולות יותר מאשר בבורוכוב 38 המדונדש. לעדכונך. מצד שני, אני גם ועד הבית, ובתור שכזו, אני מניחה שאני זאת שמעסיקה את המנקה (פועל! עני! ערבי! אפילו הומו? מחמוד?!). כך שגם כאן יהיה לך קיפוח לעסוק בו.

כנרת רוזנבלום, עורכת מוסף “העיר הלבנה” של “העיר”


כנראה שיעניין אותך גם: