מעבר לשמשת הבנק המנופצת

אלימות היא הכלי של הממסד. היא חלק מהמערכת שסובבת אותנו והיא לא החלה כשחלון בנק נופץ. האלימות האמיתית היא כשאם חד-הורית צריכה לבחור בין תרופות למחלה שהיא סובלת ממנה לבין לשלם שכירות, כשאדם שעובד צריך לקבץ נדבות כמה ימים בשבוע כדי לקנות אוכל לילדיו, כשמשפחה שאינה עומדת בתשלום משכנתא מפונה מביתה, כשילדים אינם מורשים לקבל חינוך שווה, כשפלסטינים חיים תחת משטר אפרטהייד ונאלצים לעבור תלאות כדי לקבל עבודה או כדי שביתם לא ייהרס.

כל זאת בזמן שבנקים נותנים הלוואה למשכנתא בגובה 600 אלף שקל ובגלל כמה פיגורים גובים מיליון שקל נוספים כהחזר ובנוסף לכל משאירים את האדם בלי בית, בזמן שבכירים מרוויחים מאות-מיליוני שקלים והמנקה לידם בקושי שכר מינימום, בזמן שמעטים מחזיקים בנכסים של כולנו, בזמן שהמדינה מאפשרת שיהיו 40 אלף בתים ריקים ואנשים ללא קורת גג.

כל הדברים הללו הם אלימות. הקו הראשון שמגן על כל המערך המפלה הזה הם כוחות הביטחון של המדינה. תפקידו של השוטר שבא לפנות אישה מביתה הוא להגן על הבנק. תפקידו של השוטר שלא נותן להקים אוהלים ומחאה הוא להגן על אותה מערכת, לא לתת לאיש לערער עליה. גם כאשר השוטר אינו מכה איש, במערכת הקיימת, הוא מפעיל אלימות. כאשר אנחנו מנסים לייצר חלופה – לפלוש לבתים ריקים, להתארגן בכוחות עצמנו – המשטרה עוצרת אותנו, לוקחת אנשים לחקירה. המטרה היא ברורה: שלא נאיים על השיטה, שלא ניצור שיטה אחרת בה לא יוכלו לנצל אותנו.

אל תיתנו לתקשורת לצייר לכם תמונה פסטורלית שנהרסת עם שבירת שמשה של בנק. מעטים נהנים מהפסטורליה, הרוב לא יכולים לסגור את החודש. האלימות הראשונית מופנית נגדנו ונגד האחים והאחיות שלנו כל יום, בצורה שרק נראית נורמלית, אבל היא לא.

לשנות את מערך הכוחות שמפעיל את השיטה זה קשה וזו פעולה שתיתקל בדיכוי. מהפכה אינה טיול שקט על הים או מילים יפות בלבד. היא מאבק שבו צד אחד מנסה לשנות מערכת והצד שני מתנגד. מהפכה היא הפגנות של אלפים, מעצרים וברוטליות מצד אלה שאמורים לשמור על המערכת. אסור לנו לתת לתקשורת או למשטרה לייאש אותנו. שבירת שמשות הבנק היא התנקזות של זעמם של המדוכאים כלפי מוסדות שעושקים אותם, שאלימים כלפיהם, שמייצגים את השיטה. זו אינה אלימות לא מבוקרת כלפי אנשים, או כלפי עסקים קטנים של אזרחים תמימים. אנחנו חייבים להמשיך קדימה ולעשות עוד הפגנות כמו שעשינו אתמול, עוד פעילויות שמערערות את המשטר ואת הסדר הקיים. לדחוף עוד ועוד פעילים שנחשפים לפרצופה המכוער של המערכת אל שורות השמאל הרדיקלי, ולהבנה שאותו משטר הוא זה שפינה שבוע שעבר את משפחת בוזגלו מהקטמונים מביתה, שרוצה להרוס את סוסיא, שהעלה רבבות פליטים בחזרה לעתיד מסוכן ולא בטוח.

פורסם במעברה