שלשום צפיתי בדקות האחרונות של תכנית הסטירה הישראלית המרכזית “ארץ נהדרת”, הפרצוף האחרון שהופיע על המסך מבעד לשורות הקרדיטים היה של מנחה התכנית – אייל קיציס. אבל בעוד המסך מתגלגל הופיע שוב פרצופו של קיציס זה, הפעם כדובר של ספקית שירותי אינטרנט ושיחות בינלאומיות, קיציס ביקש בטון של מנהל מכירות מיומן שנכיר תודה לנדיבותה ודאגתה של חברת שירותי התקשורת שתודות לחסותה נוכל כולנו לצפות בפרק הבא בסדרת “הבורגנים” ללא הפסקות פרסומת. באותו ערב גם נשלח אלי מאותה חברה אי-מייל אישי בדואר האלקטרוני המפציר בי להתפנות מעיסוקיי ולהיות שותף לאירוע ההיסטורי שחוללה החברה – פרק בסדרת דרמה ללא פרסומות. מתקפת פרסומת אגרסיבית על היעדר פרסומת.
נחזור לקיציס ולטשטוש שבין תכנית הסאטירה לפרסומת.~ המטמורפוזה שהוא עובר מתפקיד מנחה תכנית הסטירה הישראלית המרכזית, זה שאמור לייצג את המבט הציני, המושחז, והנון קונפורמיסט הבועט בקודשי האומה, לאיש מכירות חלקלק המתחנן שנקנה את מרכולתו, מבטאת במידה רבה את מצב הסטירה הישראלית. מי יגול עפר מעיניך חנוך לוין. כל הסטירה הישראלית מתמצת בחבורת צעירים המבצעים סדרות מערכונים, תערובת של דאחקות וחיקויים, המתוחמים בקפידה בלב הקונצנזוס (לא פלא שהתכנית האחרונה זכתה לרייטינג שיא של למעלה משלושים אחוזים), צעירים שפסגת שאיפותיהם היא לזכות בסוכן אישי, כתבת פרופיל במוסף סוף השבוע וחוזה שמן לפרסום חברת טלפונים או רשת סופרמרקטים ובעזרת השם להנחות את “כוכב נולד”.
אבל הם לא גרועים יותר משותפיהם האחרים בענף הפרסום המתחזים לעיתונאים. הם ודאי לא גרועים יותר מאותו דוגמן, כוכב תקשורת, פובליציסט בעל טור אישי בעיתון, בעל תכנית טלוויזיה, פילנתרופ דגול ופוליטיקאי המוכר שירותי בנקאות, או מאותו נביא הצרכנות הסינגפורי הטרחן, שליחו של האדם הפשוט, העושק את עובדיו בתחנת הרדיו שבבעלותו והמתחרה עם אותו קיציס על פרסום שירותיה של חברת תקשורת אחרת.