השבוע מלאו עשור למהפיכת הרווחה שאותה החל ביל קלינטון, נשיא ארצות הברית לשעבר, תחת הסיסמה “מרווחה לתעסוקה”, “From Welfare to Workfare”, הוא שינה באופן דרמטי את יסודות מערכת הרווחה האמריקאית. המהפיכה, הידועה גם בשמה הפופולרי “תכנית ויסקונסין”, על שמה של המדינה שבה היא יושמה לראשונה, התפשטה למדינות רבות אחרות וגם לישראל. עשור הוא מועד לסיכומים, ואלה נערכים בעיתונות האמריקאית. ה”ניו יורק טיימס” הקדיש לנושא מספר כתבות.
בכתבה ארוכה מספר כתב העיתון Erik Eckholm, על מאבקה להישרדות של Mysheda Autry אם חד הורית לשלושה ילדים, שלאחר חמש שנים בתכנית עומדת בפני איום של איבוד כל התמיכות של מערכת הרווחה האמריקאית. למרות מסע יחסי הציבור האינטנסיבי והתשואות מצידם של פוליטיקאים משתי המפלגות הגדולות האמריקאיות, אחת מתוצאות התכנית היא שכיום כמיליון אמהות חד הוריות הן מחוסרות עבודה ואיבדו את זכותן לכל תמיכה כספית של המדינה, כיוון שהן עברו את סף חמש השנים המזכה אותן בתמיכות רווחה. המשותף לקבוצה הגדולה הזו של אמהות הוא רקע חינוכי ירוד, היעדר תמיכה מאב המשפחה והמשפחה הקרובה, בעיות סמים, בעיות נפשיות וחיים חסרי יציבות. קבוצה זו מצטרפת לקבוצה גדלה והולכת של עניים, קבוצה אותה מכנים חוקרים “המנותקים” “The Disconnected”, אנשים מחוסרי עבודה שאינם זוכים לכל סיוע מהמדינה.
בעמוד הדעות של העיתון חוגג ביל קלינטון את הישגי התכנית, בין היתר, הוא מציין את העובדה שמספר האנשים הנזקקים לרווחה ירד מ 12.2 מיליון ב 1996 ל 4.5 מיליון כיום ושישים אחוזים מהאמהות שעזבו את מערכת הרווחה מצאו תעסוקה וכן שעשרים אלף בעלי עסקים קיבלו לעבודה מיליון ומאה אלף עובדים שהיו בעבר נתמכי מערכת הרווחה.
קלינטון מפרט את מערכות התמיכה של המהפיכה, הכפלה בהטבות המס לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, הקצאה של 3 מיליארד דולר לסיוע במעבר של נתמכי רווחה ותיקים לשוק התעסוקה, מערכת הסעות, מערכת תמריצים לעסקים לגיוס נתמכי רווחה לשעבר, סיוע בטיפול בילדים והכשרה מקצועית.
אולם יום לאחר שיר התהילה לתכנית של הנשיא לשעבר, מספר מכתבים של קוראים למערכת העיתון, מצביעים על נתונים עובדתיים שמשום מה לא נכללו ברשימת ההישגים של קלינטון. בעוד שקלינטון מונה את הישגי המהפכה עד לתום כהונתו בשנת 2000, הקוראים מצביעים על כך שמשנת 2000 ועד לשנת 2004 עלה מספר האנשים החיים מתחת לקו העוני, וכמו כן שאחוז האנשים החיים מתחת לקו העוני בשנת 2004 היה זהה לזה של שנת 1998. המצב החמיר עוד יותר עבור אלה החיים בעוני עמוק, אדם החי בעוני עמוק הוא מי שהכנסתו היא מתחת למחצית קו העוני, מספרם של אלה עלה בלמעלה ממיליון מאז תחילת מהפיכת הרווחה של קלינטון.
באשר לתכנית ויסקונסין הישראלית, זו אינה אלא חיקוי עני ואכזרי של התכנית האמריקאית, שעיקרה כינון מושבות עונשין בחדרה, אשקלון, ירושלים אשקלון ונצרת לנתמכי מערכת הרווחה וקורבנות המדיניות הכלכלית. מטרתן של מושבות עונשין אלו אינה הכשרת נשים וגברים לשוק העבודה, המאופיין באבטלה מבנית מתמשכת, אלא הקמת מרכזי הכשרה ותעסוקה פיקטיביים שמטרתם העיקרית היא שלילת זכאויות מהקבוצות החלשות ביותר בחברה הישראלית באמצעות הענקת תמריצים כלכליים לתאגידים אמריקאיים, הולנדים, בריטיים וישראלים, תאגידים שרווחיהם הכספיים תלויים בסילוק אזרחים רבים ככל האפשר ממערכת הרווחה הישראלית.