עם סבי שלי

(מחווה לזלדה, “עם סבי“)
סָבִי לֹא דָּמָה
לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּמְאוּם;
מַבָּטוֹ הָיָה קָצָר וּנְטוּל כַּוָּנוֹת,
כְּמוֹ נְשִׁימַתוֹ. גַּם זָקָן
לֹא הָיָה לוֹ, רַק
זִיפִים רַשְלַנִיִים.
בָּחוּץ הִבְשִׁיל אָבִיב רֵיחָנִי, בָּחוּץ
שָׁאֲגוּ סוֹחֲרִים וְלָחֲשׁוּ
אוֹהֲבִים, וְהוּא
יָשַׁב בְּבֵיתוֹ בִּנְתַנְיַה בֵּין
הַדּוּכַנִים וְהַסָּפְסַלִים שֶׁל קַזַּבְּלָנְקַה.
בְּכֹל פַּעַם שֶאֵיזֶה מַלְאָךְ תּוֹעֵה נִסָּה לָשִׁיר לוֹ
עַל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה,
הוּא הָיָה מַסְבִּיר לוֹ שֶׁזּוֹ
כַּנִּרְאֶה טָעוּת בַּכְּתֹבֶת.
הוּא פָּשׁוּט הִכִּיר טוֹב מִדַּי אֶת יְרוּשָׁלַיִם
הָאֲמִתִּית, יָדַע אֶת צָרוּת סִמְטְאוֹתֵיהַ
וּבְדִידוּת כּוּכֵיהַ.
סָבִי, בִּמְאוּם הוּא לֹא
דָּמָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ.
הוּא עַצְמוֹ אָמַר לִי, כְּשֶׁהָיִיתִי
יֶלֶד קָטָן וְהוּא
הָיָה נוֹשֵׁם, אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְנוּ מִחֲנוּת
קְטָּנָה מוּזָרַה עִם שְׁתֵּי חֲבִילוֹת
גְּדוֹלוֹת מוּזָרוֹת:
אַבְרָהָם אָבִינוּ הֵכִּיר אֶת אֱלוֹהִים
בְּגִיל שָׁלוֹשׁ, וַאֲנִי אֲנִי לֹא
מַכִּיר אֲפִילוּ אֶת עַצְמִי
בְּגִיל שִׁבְעִים וְאַרְבַּע.
סָבִי לֹא דָּמָה
לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּמְאוּם, אֲבָל
אֵיזוֹ אֱמוּנַה הַיְתָה לְךָ,
סַבָּא.
אם אתם רוצים או רוצות לשלוח לנו שיר אפשר לכתוב לעורכת הבאסטה, עדי קיסר: [email protected]


