ציפורי
שיר במדור השירה באסטה
בִּמְקוֹם לְאַתֵּר אֶת שְׂרִידֵי סַפוּרֽיֶה
מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בַּפְּסֵיפָס, רוֹקְדִים
— פְּרָט לַלְּבוּשׁ הַתְּקוּפָתִי, כְּלָל לֹא הִשְׁתַּנֵּינוּ,
הָעוֹלָם הִתְקַמֵּט סְבִיבֵנוּ.
הַאִם אָנוּ חוֹזְרִים עַל עַצְמֵנוּ?
הַאִם כְּשֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ נִרְאֵיתָ לִי מֻכָּר מִמֶּרְחֲצָאוֹת צִפּוֹרִי?
הַאִם כְּבָר אָז חֹשֶׁן־חַיֵּינוּ שֻׁבַּץ יַחְדָּו
וְהָיִינוּ אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה
בַּאֲחֻזָּה שֶׁגַּם הַיּוֹם רַק מִקְצָתָהּ יָכֹלְנוּ לְדַמְיֵן?
לָבֶטַח רַק הִנְעַמְנוּ אֶת זְמַנּוֹ שֶׁל פַּטְרוֹן,
אֲנִי בְּשִׁירָתִי וְאַתָּה בְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹתָיו,
הֲרֵי כְּבָר אָז הֶעֱדִיפוּ בַּיְּצִיעִים אֶת הַמִּימוֹס עַל הַטְּרָגֶדְיָה,
הֲרֵי כְּבָר אָז כִּפַּרְנוּ בְּאַהֲבָתֵנוּ עַל דַּלּוּת הַחֹמֶר.
מתוך “כתב יתדות” , פרדס, 2014



