קח אותי שרון
אין חדש בממלכת שרון-בראל, רשות השידור החליטה לפסול תשדיר רדיו המבשר לציבור על הפצתו ברבים של הסכם ז`נבה. הרשות תמשיך כמובן לשדר את התשדירים הקוראים לציבור לבוא לסיורים בחברון על מנת להעמיק את שורשיהם היהודים.
שורשיו של השידור הציבורי לעומת זאת נטועים עמוק בלשכתו של ראש הממשלה.
מאז שרענן כהן, השר הממונה על חוק רשות השידור בזמנו, דאג למינויו של יוסף בראל למנכ”ל רשות השידור ואיכלס את שורות הוועד המנהל והמליאה באנשי מרכז הליכוד ומקורבים אחרים, מכונת המינויים של מחנה שרון בליכוד לא נחה לרגע. רענן כהן אגב, נחת בכורסה מרווחות כשלצידה שלט קטן ומוזהב – “יושב ראש הבנק לפיתוח תעשייה”.
לפני מספר חודשים מונה יוני בן מנחם למנהל הרדיו. עיסוקו העיקרי של בן מנחם לפני מינויו, היה דוברו הלא רשמי של ראש הממשלה, בעוד עיסוקו המשני – כתב מדיני של קול ישראל. השבוע מינה ראש הממשלה, בסיוע מקורבו שעיה סגל, למנהל הטלוויזיה את מוטי עדן – כתב ותיק, אפור וחסר כישורים למנהל הטלוויזיה.
ההשתלטות על השידור הציבורי הושלמה כמעט לחלוטין. תקציב של למעלה משמונה מאות מליון שקל בשנה, תשלומי אגרה הכפויים על אזרחים למימון שידור ציבורי דמוקרטי, מוקדשים לתעמולה שלטונית וקידום האינטרסים של שרון ומקורביו.
לפני כשבועיים הגיש שר העל, אהוד (יסדר) אולמרט, השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, רשימת מועמדים לחברי מליאת רשות השידור החדשה. הצצה קלה ברשימה מצביעה על כך שמדובר ברשימה שמייצגת את כל הציבור שנמצא בטווח הדיעות והאינטרסים שבין מחנה שרון-אולמרט למועצת יש”ע.
בין החברים החדשים ניתן למצוא שני מועמדים מ”אגודת זכות הציבור לדעת”, אגודה שמקפידה על זכותו של הציבור לדעת רק מה שאנשיה חושבים שהוא צריך לדעת. הקשר בין האגודה הזו לבין זכות הציבור לדעת מזכירה את הקשר בין המנכ”ל בראל לשידור ציבורי במדינה דמקורטית. בין המועמדים ניתן למצוא גם נציג של “פרופסורים למען חוסן מדיני כלכלי” ועוד דמויות עלומות לחלוטין, נעדרות כל קשר לעולם העיתונאות התקשורת והיצירה. אחד מהם בעל עיסוק רלבנטי לעתיד התעסוקתי של עובדי הרשות – “מנהל חברת כוח אדם”.
אפרופו שר-העל אולמרט, שהוא גם מעין צאר-על תקשורתי, זה מנהל בימים אלה מאבק נגד נתניהו על עמדת שליטה בערוץ 10. שם, תר בעל המניות המרכזי יוסי מימן אחר שותפים עסקיים שייחלצו אותו מגרעונות הערוץ. במרוץ הבעלות על ערוץ 10 מתחרות שתי קבוצות: קבוצעת לאודר – בן צבי, אילי קוסמטיקה ונדל”ן, בעליהם של העיתון “מקור ראשון” וערוץ “תכלת” בכבלים, לאודר הוא גם המממן העיקרי של המרכזי הרעיוני הימני “מרכז שלם”. שני בעלי הון ימניים המוכנים להשקיע את הונם בקידום האידיאולוגיה המדינית-כלכלית שלהם. רון לאודר, הוא חבר קרוב ובעל קשרים הדוקים עם נתניהו – יריבו של אולמרט במירוץ לראשות הממשלה. הקבוצה האחרת היא קבוצת שידורי “קשת” שבין בעליה, מוזי ורטהיים, שאהוד (יסדר) אולמרט אירגן לו מענק בגובה של 70 מיליון שקל מתקציב משרדו להעברת מפעל “קוקה קולה” מבני ברק לאשקלון.
ושאלה לשלום קיטל, מנהל חברת החדשות, איך ייתכן שמשה נוסבאום, הכתב לענייני פלילים של “ערוץ 2″, שחשף בפני צוות חקירה של המשטרה את זהותה של עו”ד ליאורה גלאט ברקוביץ`, מי ששימשה מקור אינפורמציה חסוי של עיתונאי אחר, ברוך קרא מ”הארץ”, ממשיך עדיין לשדר?


